הרבי מילובביץ'

מבט חטוף בלוח השנה מעביר בי צמרמורת. יום שבת ג' בתמוז (20.6), הוא יום השנה להסתלקותו של הרבי מליובאוויטש. היום הזה צובט את הלב, ומעלה אצלי זיכרונות מימי ילדותי בכפר-חב"ד.

תאריך זה מחזיר אותי עשרים ואחת שנה לאחור, ליום ראשון ג' תמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994. הייתי אז כבן עשר.

אפילו אז, כילד קטן, מה שיותר מכל הטריד אותי ואת יתר החברים בני גילי, היה שלומו של הרבי. חודשים ארוכים היטלטל מצב בריאותו של הרבי, ואיתו מצב הרוח של כולנו.
אותו בוקר התנהל כשגרה, עד לאותו רגע בו נפוצה השמועה כאש בשדה קוצים. "הרבי נפטר", מלמלו האנשים ברעד, והאוזניים סירבו לשמוע והלב התקשה להאמין.
הכפר עטה אבל כבד. מערכת הצופרים הופעלה והאזעקה ניסרה את האוויר, צובטת את הלבבות השבורים. החנויות נסגרו בחופזה, בצידי הדרכים פסעו חסידים בקומה כפופה, והתושבים החלו נוהרים אל בית הכנסת המרכזי.
זכורה לי היטב האווירה הקשה בהגיע הבשורה המרה, ובעיקר תחושת הכאב והיתמות שעטפה את הכל.

מצפן לחיים

כשאני חושב על הרבי, על דמותו הקורנת שחסרה לנו, במיוחד בימים אלה של אובדן מנהיגות -דמעות ממלאות את עיני. הדמעות זולגות ושוטפות את פני, והעולם שניבט אלי נראה לפתע מטושטש, לא יציב.

כי הרבי הוא כמו מצפן. זה שמורה לך את הדרך לחיים של משמעות, ומסייע לך לבחור במסלול הנכון. הוא נותן לך את הכוח להעדיף את מה שנכון על פני מה שנוח, ובתמצית: לבחור באמת.
זכינו משפחתי ואני להיות חלק משרשרת המהפכה, בהיותנו אחד מארבעת-אלפים בתי-חב"ד הפזורים על פני הגלובוס, המשמשים בית פתוח ואוהב לכל יהודי באשר הוא. את התופעה המופלאה הזו חולל הרבי, סמל של אהבת-ישראל טהורה לכל יהודי. 
מעניין לציין כי בעשרים ואחת השנים האחרונות, מאז הסתלקותו של הרבי, גדל צבא השלוּחים כמעט פי חמשה. כשלושת-אלפי שלוחים חדשים יצאו לקצוות תבל, כדי לעורר את הניצוץ היהודי, לחמם נשמות ולבנות חיים יהודיים.

דאגה אין-קץ לזולת

הרב שניאוראני מתבונן בדמותו המחייכת של הרבי שניבטת אלי מהתמונה התלויה על הקיר, ונזכר בביטוי שהיה אומר לעיתים תכופות לחסידיו: "אל תשאלו מה אתם צריכים, אלא לשם מה צריכים אתכם". כי כזה היה הרבי. מעולם, אבל מעולם לא חשב על עצמו. לפני הכל ראה לנגד עיניו את טובתו של יהודי שני.

ומעל הכול, המסר המרכזי של הרבי לדורנו – שזה דור הגאולה. עלינו לטפח את הציפייה לגאולה, להרבות במצוות ובמעשים טובים, ולהכין את עצמנו והעולם כולו לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו – בקרוב ממש.

בנים בשר ודם לא הניח הרבי אחריו, אבל לא היה עוד אדם בשר ודם שהניח כה הרבה יתומים כמו הרבי מליובאוויטש. נתפלל שיהיה מליץ יושר להמוני בית ישראל, שתבוא הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

על כותב: הרב שניאור- רב ושליח חב"ד ברמת פולג ועיר ימים

 

מאמרים נוספים מאת הרב שניאור:

זוג שליחים, אחד אלוקינו

אני ואתה נשנה את העולם

בלוגים, דעות, נתניה נט