אני ואתה נשנה את העולם

חבר שפגשתי השבוע אמר לי בחיוך: מי האמין שיבוא יום ואפשר יהיה להיכנס לסופר עם שטר של חמישים שקלים, ולצאת עם חבילת טיטולים וגביע קוטג' בתמורה...

ואכן, המלחמה על הבית (המצוייר על גביע הקוטג'..), הצליחה במידה שאת היקפה קשה להעריך. וזו לא רק ההצלחה הישירה בהורדת מחירו של הקוטג'. גם הירידה התלולה, שלא לומר התרסקות מחירי הטיטולים ותחליפי החלב לתינוקות, הם תוצאה של אותו מאבק.

ועדיין לא דיברנו על עליות המחירים שנמנעו, רק בגלל חשש מנהלי החברות הגדולות במשק שהמוצר שלהם יהיה היעד הבא במחאה החברתית. כנראה שלעולם לא נדע כמה באמת חסכנו, רק הודות למחאה הציבורית שהתעוררה סביב מחיר הקוטג'.

ה'חרם' על הקוטג' הצליח לחלחל כל-כך, עד שבאותם ימים הרגשתי לא בנוח להשתמש בשני גביעי הקוטג' ששכנו אצלנו במקרר בבית (אותם קנינו כשעדיין היה מותר.. יש אצלי חשבונית קנייה כהוכחה..). התחושה הייתה כאילו בעצם אכילת הקוטג', אתה בוגד במאבק החברתי המשותף לכולנו.

מהו כוחו של אדם אחד מול רבים?

הסיפור הזה - שוודאי עוד ילמד בבתי-הספר לתקשורת - מוביל לתובנה חשובה ומשמעותית: מה כוחו של אדם אחד. כשאיציק אלרוב, בחור צעיר מבני-ברק, פתח את קיר המחאה בדף הפייסבוק שלו, גם הוא, כפי הנראה, לא האמין עד כמה רחוק היא תגיע. עשרות אלפי ה'לייקים' שדף הפייסבוק צבר בתוך זמן קצר, הובילו למאבק חברתי-כלכלי, שהשלכותיו עדיין בעיצומן.

איציק אלרוב, כמשל, מוכיח עד כמה גדול כוחו של היחיד, גם אם הוא מתמודד מול מציאות שנראית גדולה וחזקה ממנו לאין-שיעור. אם רק נאמין בכוחנו וביכולות הטמונות בנו, נגלה עד כמה רחוק ניתן להגיע.

לא לחינם נמשלה הנשמה שבקרבנו לנר. "נר ה' - נשמת אדם", אמרו חכמינו. היכנסו לחדר חשוך והדליקו נר במרכזו. באותו הרגע החדר ישתנה לבלי הכר. הנר אינו צריך להתאמץ כדי להשפיע על האפילה. עצם נוכחותו מקרינה אור ומפיגה את החושך.

יש משהו בנרות שהופך אותם לרוחניים יותר מפיזיים. חומר פיזי הופך לדק יותר כשהוא מתפזר. רוחניות לעומת זאת, כשהיא מתפזרת, היא מתפשטת וגדלה.

מתנה רוחנית

כשאתה משתמש במשהו פיזי הוא הולך ופוחת. ככל שתוציא יותר כסף כך יקטן הסכום שבידך. ככל שתשתמש ביותר דלק כך יתרוקן מיכל הדלק במכוניתך. ככל שתאכל יותר מזון כך ירבה מספר המוצרים שבהם תצטרך למלא את המזווה שלך.

לעומת זאת, נכסים רוחניים רק גדלים כשמשתמשים בהם. אם אני משתמש בחכמתי כאשר אני מרצה בפני תלמיד, אזי התלמיד לומד ואני עצמי נעשה חכם יותר הודות לכך. כאשר אתה נותן שי רוחני למישהו, אזי המקבל מרוויח, ואתה אינך מפסיד מאומה.

זוהי תכונתם הרוחנית של הנרות. כשאתה משתמש בנר אחד כדי להדליק נר אחר, הנר הראשון נשאר זוהר כפי שהיה. אורו לא נפגם כתוצאה מכך שחלק את אורו עם נר אחר. להפך, שני הנרות יחדיו מעצימים זה את זוהרו של זה ומגדילים את האור הכולל.

לעתים אנו חוששים שניתן יותר מכפי יכולתנו. בעניינים שברוח דבר כזה אינו קורה לעולם. ככל שניטיב יותר להפיץ את הטוב, כך ירבה טובנו שלנו. כשאתה רוכש חבר חדש, אתה הופך לחבר טוב יותר לידידיך הקודמים. כשאתם זוכים להביא ילד נוסף לעולם, אתם פותחים מסדרון אהבה חדש בלבכם, וילדיכם האחרים יוצאים נשכרים.

כשאתם מלמדים תלמידים רבים יותר, אתם מחכימים בעצמכם. המשיכו להדליק את נרותיכם. בנשמתכם קיימת אספקת אור בלתי מוגבלת. הטוב שבלבבכם לא יתכלה לעולם.

על כותב: הרב שניאור- רב ושליח חב"ד ברמת פולג ועיר ימים

בלוגים, דעות, נתניה נט