בעיית האחידות בענישה הינה בעייה שמטרידה שנים רבות את מערכת בתי המשפט בכלל ואת שרי המשפטים לדורותיהם בפרט. על אותה עבירה בדיוק קיבל האחד קנס גבוה פי 12.5 מאחר שביצע אותה עברה בדיוק. כל שופט גוזר את הדין לפי ראות עיניו

בית משפט

אילוסטרציה | fotolia

בתחילת חודש דצמבר ניתנו שני גזרי-דין שונים לחלוטין בגין אותה העבירה, באותה השעה ובאותו היום על ידי בית המשפט השלום בנתניה, כאשר בשני המקרים יוצגו הנאשמים על ידי משרד עו"ד ד"ר ניסן שריפי.

עו"ד ניסן שריפיבאחד- נגזרו על ידי השופטת אתי כרייף על שני זוגות ממושב כפר-חרוצים, כחלון וטושינסקי, עונשים זהים בגין בניית 2 בתי מגורים ללא היתר במושב, האחד בשטח של כ-120 מ"ר והשני בשטח של כ-130 מ"ר : קנס בסך של 50 אלף ₪, התחייבות בסך של 80,000 ₪ וצווי הריסה והפסקת שימוש שייכנסו לתוקף בתוך שנה.
במקרה השני – בגין אותה עבירה – בניית בית מגורים ללא היתר בשטח של כ-85 מ"ר בעיר נתניה, מקרה שנדון על ידי השופט עודד מורנו, נקבע כי על בני הזוג הנאשמים, אלברט ותמר אבא, לשלם בסך הכל קנס של 4,000 ₪, לחתום על התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ וגם להם ניתנה אורכה בת שנה להסדרת הוצאת היתר בנייה.

גם אם בית המגורים של בני הזוג הנתנייתים (אבא) קטן במיקצת בשטחו מבתי המגורים האחרים, עדיין הפער בין שני השופטים הינו בלתי נתפס. מרכיב הקנס של המושבניקים גדול פי 12.5 (!!!) ממרכיב הקנס אצל הנתנייתים.

בלוגים, דעות, נתניה נט