״הילד שלי יושב שנתיים בבית ולאף אחד לא אכפת״

במשך שנתיים, בנה של יהודית אוחיון, ילד בן 15 עם צרכים מיוחדים, לומד מהבית. הסיבה: האם מעוניינת שבנה ילמד בבית הספר 'שפרירים' למקרים גבוליים, ואילו העירייה מתעקשת לשלוח אותו לבית הספר 'יהודה הלוי', המיועד למקרים קשים יותר. בינתיים היא יוצאת להפגין נגד החלטת העירייה ומוחה: ״למה לבן שלי לא מגיע חינוך שמתאים לו?״

באמצע צומת פולג, עמדה השבוע אשה לבדה, והניפה באוויר שלט: ״זה לא ייתכן שהבן שלי יושב שנתיים בבית ולאף אחד לא אכפת״. שמה יהודית אוחיון, בת 52, אם חד הורית לארבעה ילדים. בנה הצעיר, בן 15, נולד עם התקפי אפילפסיה ופיגור קל, אך לדברי אוחיון, ״יש לו יכולות גבוהות שהוכחו באבחונים וכיום הוא מוגדר כגבולי״. למרות הפוטנציאל הגדול שלו, כבר שנתיים שמ׳ (השם המלא שמור במערכת) נשאר בבית, ללא מסגרת, ללא בית ספר, מנותק מבני גילו.

הסיבה לכך היא החלטת העירייה לשלוח את מ׳ לבית הספר 'יהודה הלוי', בית ספר לחינוך מיוחד. ״אחרי שלוש שנים בהן למד הבן שלי בבית הספר היסודי ׳מורשה׳ לחינוך מיוחד, הוא עבר אבחונים ונמצא שכתוצאה מתנאי בית הספר הוא קיבל פיגור סביבתי", מספרת אוחיון. ״לכן, כשהעירייה הודיעה כי עליו להמשיך למסגרת דומה, בבית הספר 'יהודה הלוי' שמיועד למקרים קיצוניים, סירבתי. הילד שלי ברמה גבוהה, הוא גבולי ובית הספר הזה יגרום לו ללכת אחורה במקום להתקדם״.

בניגוד להחלטת מחלקת החינוך בעיריית נתניה, אוחיון ביקשה לשלוח את בנה לבית הספר 'שפרירים' שנמצא בגבעת חיים, המיועד למקרים גבוליים, אך נתקלה בחומה בצורה מצדה של העירייה: ״בהתחלה אמרו לי שאין אפשרות כזאת, שמ׳ צריך לעבור אבחונים שיוכיחו כי הוא מתאים ללמוד שם. אחרי שהוא עבר את כל המבחנים בהצלחה, ציפיתי לתשובה חיובית, אבל הפעם קיבלתי תשובה שלילילת בטענה שאין מקום לבן שלי בבית הספר. מהר מאוד גיליתי דרך חברה שגם היא אמא לילד עם צרכים מיוחדים שלומד בבית הספר הזה, שדווקא יש מקום בכיתות. שיקרו לי במצח נחושה", היא זועמת.

כמו לביאה, היא יוצאת להגן על בנה, זועקת למענו ברחבי העיר, עד שמישהו ישמע

אוחיון החליטה לצאת למלחמת חורמה נגד החלטת העירייה ומחלקת החינוך, על מנת לאפשר לבנה חינוך שמתאים לצרכיו. היא כיתתה רגליה בין בעלי תפקידים שונים בעירייה, אך בכל פעם נדחתה בקשתה בתירוצים שונים. בינתיים, היא סגרה מספרה מצליחה באבן יהודה, על מנת לסייע לבנה ללמוד בבית, ובמשך שנתיים תמימות הביאה לו מורים פרטיים ודאגה שישלים את כל חומר הלימוד. ״המאבחנים אומרים שהוא צריך ללמוד בבית ספר רגיל בכיתה מיוחדת על מנת להדביק פערים והעירייה לא מאפשרת זאת. בגלל המצב הקשה הזה הבן שלי חטף התקפים, ואני סובלת מהתקרחות ולא ישנה כבר ארבעה ימים. אני לא מבינה למה זה מגיע לי ולבן שלי״.
כמו לביאה, היא יוצאת להגן על בנה, זועקת למענו ברחבי העיר, עד שמישהו ישמע. בנתיים השעון מתקתק, ההרשמה לבית הספר 'שפרירים' נסגרת בעוד פחות משבועיים, ואוחיון מתעקשת: ״אם זה לא אפשרי להכניס אותו לבית ספר 'שפרירים', אז אני מוכנה שבני ילמד בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל. אבל הוא לא ייכנס לבית הספר 'יהודה הלוי', בשום פנים ואופן״.

תגובת עיריית נתניה

במעבר מלימודים בביה"ס יסודי לעל יסודי, שובץ התלמיד בבית הספר 'יהודה הלוי'. לבקשת מועצת אבן יהודה (מקום מגוריו דאז), על סמך איפיון שנערך. התלמיד לא למד במסגרת החינוכית מזה שנתיים וזאת בשל התנגדות האם לשילובו במסגרת החינוכית המומלצת עבורו על פי החלטת ועדת השמה. בחודש נובמבר 2014 עם העתקת המגורים לנתניה, ולבקשת האם, נשלחה בקשת שיבוץ נוספת לביה"ס 'שפרירים', אך שוב נענינו בשלילה. נציין כי התלמיד עבר מספר וועדות אבחון, וכן נערכה וועדת השמה בתאריך 19/04/2015. החלטת הוועדה – הינה מענה כוללני בבית ספר לחינוך מיוחד, בהתאם לכך שיבוצו נותר בביה"ס יהודה הלוי. לטובת מתן מענה למצב, האם מוזמנת לפגישה עם מנהלת האגף לחינוך מיוחד יחד עם הפיקוח מטעם משרד החינוך.  

תגובת דוברות עמק חפר

"לפי המידע המצוי בידינו אין מקום פנוי בשכבת הגיל אליה משתייך התלמיד".