news 480x140

עיריית נתניה הוציאה בחודשיים האחרונים מכתבי התראה לתושבי שכונת מחנה יעקב בדרום נתניה, לפיהם התושבים מתבקשים לפנות מבנים במסגרת תכנית נת/ 542א'. תושבי השכונה "ננחית על העירייה פטיש 10 קילו". עיריית נתניה טוענת שבעלי הקרקע משביחים את קרקעותיהם 

חלק מתושבי השכונה מנהלים מאבק לביטול הגזירה. 

yaakov

שכונת נווה יעקב | צילום: דניאל דניאלי בשכונת מחנה

בשכונת מחנה יעקב (שכונת אורייה) 12 משפחות שקיבלו את הקרקעות לאחר פינוי יישובם כפר אוריה שבהרי יהודה במהלך קרבות מלחמת השחרור. חלק מהמשפחות מסרו, כי לא יתנו לעירייה לעשוק ולגזול את בתיהם ואדמותיהם, הם התארגנו וביקשו ממשרדו של עו"ד ד"ר ניסן שריפי לטפל בענין במלוא העוצמה הנדרשת. "ננחית על העירייה פטיש 10 קילו" ציינו.

מדובר בכדונם ורבע שקיבל כל דייר והעירייה מבקשת חזרה חלק מהקרקע, בתמורה מפצה מי מהתושבים בתוספת בניית יחידות דיור במקום. 

דניאל דניאלי, נציג השכונה מספר "אני דור שלישי במקום, סבא שלי היה ממייסדי השכונה. הכעס שלי הוא שרצו לפנות בתים שהיו קיימים עוד בתקופת הבריטים, הם ניתנו לסבים שלנו שייסדו את השכונה וכעת מבקשים לפנות חלק מהשטח. אמנם אוכל לבנות עוד יחידות דיור, אבל אני צריך להרוס את הקיים ואין לי כסף לבנות מחדש. לא ניתן לדבר כזה לקום" עוד מוסיף דניאלי "רוצים להרוס בית כנסת שקיים במקום, זה קודש קודשים, אני בן אדם דתי שמתפלל שם, לא אתן שיהרסו את בית הכנסת ולא יתנו בית כנסת חלופי". 

"המאבק רק מתחיל כעת"

ד"ר שריפיד"ר שריפי שמייצג חלק מהדיירים, טוען כי הפקעת השטחים בוצעה שלא כדין ולפיכך פסולה ולא תעמוד במבחן משפטי, עו"ד שריפי דורש מהעירייה לתת סידור חליפי, או פיצוי כספי הולם ומבקש לנסות וליישב את ההדורים על דרך הפשרה ומחוץ לכותלי בית המשפט. "לא יתכן, כי העירייה תבקש לנקוט על פי כוחה השלטוני, ולהטיל חבות על האזרח הקטן, ומאידך תתנער מחובתה ליתן לאותו אזרח את זכויותיו בגין אותה הפעלת סמכות". 

ד"ר שריפי מסר: "לא יתכן ולא ניתן ששכונת מחנה יעקב בנתניה תהפוך לכפר אום אלחיראן בשל גחמותיו של פקיד זה או אחר. המאבק רק מתחיל כעת. לכל תושבי השכונה יש רישום מסודר בטאבו ולא מדובר בשטח שפלשו אליו. אין כל צו בית משפט לפינוי הדיירים וסביר גם כי לא ייצא צו שכזה בנסיבות הנוכחיות".

תגובת העירייה

"כאמור, בימים אלה נכנסת העירייה לביצוע עבודות התשתית במתחם, לאחר שראש העיר, מרים פיירברג-איכר הצליחה לגייס לטובת העניין כ- 50 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל, כקדם מימון לעבודות הפיתוח.

לעניין הטענות יודגש כי אין מדובר בהפקעה אלא בתוכנית "איחוד וחלוקה" שאושרה במרץ 2003 ונרשמה כחוק בלישכת רישום המקרקעין בספטמבר 2011.
בתכניות מסוג זה מתבצע איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע, תוך הקצאת שטחים לצרכי ציבור שלא בדרך של הפקעה.
הקצאת המגרשים החדשים נעשית במסגרת לוחות איזון והיא נערכת על ידי שמאי מקרקעין תוך שמירה על זכויות בעלי הקרקע ולרובה אף משביחה את זכויותיהם, כך שבמסגרת התוכנית קיבל גם מי שיושב בשטחים שיועדו לצורכי ציבור, החזר זכויות בתוכנית."