מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף פאניקה? תמונה: freepik

פחד הוא אחת התחושות הקשות ביותר שבני אדם יכולים להרגיש, וזה יכול להיות תוצאה של אירוע מסוים, של צפייה בסרט אימה, של חשש כלשהו מפני הבאות, ובאופן כללי זו אינה הרגשה נעימה. רוב האנשים מנסים להימנע ממקומות או ממצבים שיגרמו להם לפחד, וכל אחד חש חרדה בשלב זה או אחר. בדרך כלל מקור הפחד ידוע ורוב האנשים יודעים מה גורם להם פחד או חרדה ומצליחים לשלוט בכך

ישנם אנשים שחשים חרדה פתאומית ללא כל סיבה נראית לעין, והתחושה הזו יכולה לשתק ולגרום לחשש מפני התקף חרדה נוסף. אם התקפי חרדה קשים קורים לעיתים קרובות מומלץ לפנות לעזרה כדי להחזיר את השלווה ואת השליטה בחייכם. מה הם אותם התקפי פאניקה מבהילים שמגיעים ללא סיבה?

התקף חרדה והתקף פאניקה: האם יש הבדל ביניהם?

התקף חרדה הידוע גם כהתקף פאניקה מופיע פתאום ללא סיבה וגורם פחד אמיתי. כשיש התקף חרדה, תסמינים נפשיים גוררים גם סימפטומים גופניים כמו הזעה, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש, שלשולים ורעידות. התקף פאניקה קשה אינו תוצאה של סכנה מיידית והוא יכול לקרות לאדם בעודו יושב בחדרו לבדו, מטייל להנאתו, יושב בבית קפה, נמצא בעבודה, בחו"ל או אפילו ישן.

לשאלה מה מרגישים בהתקף חרדה יכולות להיות תשובות רבות, אך רוב האנשים שחוו התקפי חרדה קשים מעידים שהרגישו פחד מוות ממש או תחושה של התקף לב. המצב הזה נמשך לרוב בין כמה דקות ועד חצי שעה, אם כי התקפי פאניקה ממוצעים אורכים עד חמש דקות. התחושה שנוצרת אחריהם היא קשה והחשש שזה יכול לחזור ללא התרעה גורם בעצמו פחד גדול.
מה ההבדל בין התקף חרדה להתקף פאניקה? אין למעשה כל הבדל בין השניים, אם כי כשמדובר בחרדה יש הבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה. הפרעת חרדה היא תחושת חרדה מתמשכת שנוצרת לפעמים בגלל החשש מהתקף חרדה או מסיבות אחרות וגוררת הימנעות מפעולות או מפעילויות. הפרעת חרדה יכולה להופיע בצורות שונות ולהשפיע על התפקוד התקין והשגרתי עד כדי פגיעה באיכות החיים ומצריכה טיפול.

התמודדות עם התקפי חרדה: תגובת הילחם או ברח

לאדם מטבע ברייתו יש מנגנון הישרדותי הגורם לו להגיב בעת סכנה המרחפת מעליו ולגייס את כל המשאבים כדי להינצל. ברגע שיש איום מסכן חיים, גוף האדם נכנס למצב מגננה המאפשר לו לפעול מהר, להילחם על חייו או לברוח במהירות.
התקף פאניקה הוא תגובה הישרדותית כזו לאיום שאינו קיים או לאיום מדומיין, הפעלה של מנגנון אזעקה ללא צורך, אך זה גורם לתשישות, לתסכול ולפחד מהתקף חרדה פתאומי נוסף שלא ניתן לצפות מתי יתקוף ואיפה.

גורמים היכולים לעורר התקף פאניקה קשה

אף על פי שהתקפי חרדה יכולים להגיע ללא כל סיבה נראית לעין, ישנם כמה גורמים העלולים להגביר את הרגישות ואת הסיכוי להתרחשותם. אנשים שיש להם בעיות בריאותיות, שחוששים ממחלות או שנחשפו לטעויות באבחנה או בטיפול של אדם אחר, יכולים לפרש שינויים שונים ככאלה המצביעים על בעיה או מחלה ולגרום לתחושת סכנה ולתסמינים גופניים קיצוניים.
אירועים מלחיצים הגורמים לסטרס, כמו הרצאה שאדם צריך לשאת, עבודה חדשה, סכנה ביטחונית ואפילו אירועים משמחים כמו חתונה או לידת תינוק חדש יכולים לגרום להתקף חרדה. בנוסף, תחושות קשות של צער, אבל, אובדן, בדידות ודאגה יכולים לעורר התקף פאניקה.
למרות כל הסיבות הללו, לפעמים זה פשוט קורה וקשה למצוא את המניע, אבל אם זה קורה שוב ושוב, כדאי לטפל בזה.

איך מזהים תסמינים של התקף חרדה?

לפני שמאבחנים התקף חרדה חשוב לשלול בעיות בריאותיות גופניות שהסימפטומים שלהם יכולים להיות דומים. לכן יש לפנות לרופא שיוודא שאין בעיה הגורמת לתסמינים אלה של לחץ בחזה, כאבי ראש, רעידות, הזעה, סחרחורות, פעילות יתר של המעיים ועוד.
במקרים שחשים חרדה קיצונית ולא בטוחים שאין לכך קשר למחלה, כדאי לפנות למיון כדי לוודא שאין בעיה מסכנת חיים מיידית. אחרי שסיבות גופניות נשללו, ניתן לפנות לאבחון של גורמי בריאות הנפש.

אפשרויות טיפול בהתקפי חרדה קשים

ישנן שיטות הרגעה והרפיה שניתן לתרגל ולבצע אותן כשמרגישים שמתחיל התקף פאניקה, ויש אפשרות גם לשימוש בתרופות אנטי חרדתיות לטיפול בחרדה במקביל לטיפול הרגשי. אם התקף החרדה קרה פעם אחת ולא השאיר משקעים של חשש מהישנות האירוע או הימנעות מפעילות המזכירה אותו, ייתכן שזה היה מקרה חד־פעמי.
טיפול בהתקפי חרדה החוזרים שוב ושוב נעשה באמצעות שיטה קוגניטיבית התנהגותית. במסגרת טיפול CBT בחרדה לומדים לזהות את השלבים המוקדמים היכולים לבשר על התקף מתקרב ולהגיב בצורה שתחליש את העוצמה ותנטרל את הפאניקה. אם יש יסוד להניח שיש גורמים עמוקים יותר המצויים בבסיס התקפי הפאניקה, טיפול דינמי יכול לזהות את היסודות הרגשיים המעוררים את החרדה ולנטרל אותם.
בנוסף לטיפול של גורמי מקצוע, ניתן לנסות שיטות הרגעה עצמיות כחלק מהשגרה כמו יצירה אומנותית, מדיטציה, דמיון מודרך, טיפול בחיות מחמד, פעילות ספורטיבית ועוד.