ידברו עליה: הנערה מנתניה ששרה באומץ על החרמות בבית הספר אוויה מנשירוב | צלם: רון בן שושן. סטיילסטית: אופיר מילר

אוויה מנשירוב רק בת 15, אבל כבר הספיקה להוציא שיר כואב ונוגע בשם 'ידברו עלי', לאחר שחוותה חרם ובריונות על ספסל הלימודים. בראיון מרגש היא מספרת איך התחזקה והתבגרה בעקבות המשבר, על השיר החדש שאוטוטו יוצא ועוסק הן במלחמה והן בגיל ההתבגרות, ושולחת מסר מחזק לילדים וילדות שעוברים חרם: "לא להתייחס לתגובות רעות. תמיד תביטו קדימה, תאמינו בעצמכם ותגשימו את החלומות שלכם"

מבט ראשוני בעיניה הבהירות והטובות של אוויה מנשירוב, רחוק מלהסגיר את העובדה שמדובר בנערה שנושאת על גבה מטען לא פשוט כבר בגיל 15. תופעת החרמות המחליאה בבתי הספר היא לא דבר חדש, אבל יש כאן הזדמנות נדירה לקבל הצצה למי שהחליטה להילחם ולהכניע אותה בכלי אמנותי נוגע ומרגש – סינגל בכורה בשם 'ידברו עלי'.

"תמיד הייתי קצת שונה, רואה ת'מציאות אחרת
והילדים שבשכונה, הם לא מבינים על מה אני מדברת
בלילה יש לי חלומות, שאני ערה כדי להגשים
גם אם אף אחד פה לא יקשיב, הם לא יראו אותי מוותרת
הם עוד ידברו עלי".

לצד המילים הבועטות, צפייה בקליפ המושקע שאורכו קצת יותר משלוש דקות מטלטלת במיוחד וכוללת סיטואציות מוכרות וכואבות עבור ילדים שעברו חרם, כמו נעילה בשירותים, זריקת כדורי נייר, ריכולים, דחיפות ושליחת פתק עם המילים: 'את מכוערת'.

תוסיפו לכך את הזעקה והמסר בקול צלול שעולה לאוקטבות גבוהות וחדות בדיוק ברגעים הנכונים, ותבינו שממש לא מובן מאליו שנערה צעירה כל כך מכניסה מכת אגרוף בבטן הרכה של החברה הישראלית ושרה בפתיחות שכזו על תופעה מזעזעת, שאין הורה בארצנו הקטנטונת שלא חושש ממנה. לא בכדי זכה הקליפ לכ-200 אלף צפיות, לא מובן מאליו עבור בת 15 בלבד, שכבר בגילה יכולה להתהדר בתואר 'מודל לחיקוי'.

"מכיתה א' עד ג' עברתי חרם. ההורים דיברו איתנו רק רוסית, התחלתי ללמוד עברית רק בגיל 5, לא ידעתי לדבר טוב והילדים צחקו עלי, משכו לי בשיער, דחפו והשפילו אותי", פותחת אוויה בראיון חשוף ל'נתניה נט'. "בתור ילדה הייתי ביישנית, לא מגיבה, נותנת להם לרדת עלי ובוכה מכל דבר, אבל לאט לאט התחזקתי ולמדתי לא להתייחס".

איך נולד השיר?

"קצת לפני הבת מצווה התחלתי להתעניין בעולם המוזיקה והמשחק וחלמתי להיות זמרת. בחטיבה התחלתי להוציא קאוורים, ילדים צחקו עלי אבל זה כבר לא נגע בי. תמיד יחפשו על מה לרדת ואיך להשפיל, אבל אני אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ולהגשים את עצמי ואת החלומות שלי. השיר מבוסס על זה שהתחזקתי מהדברים שעברתי ורציתי להעביר מסר לילדים שעברו חרמות – אל תקשיבו לאף אחד ותמשיכו לעשות את מה שאתם אוהבים. אין ספק שזה ביגר אותי מאוד, ומילדה עדינה וביישנית הפכתי לכזו ששמה פס על כולם. עכשיו אני רוצה לעזור לאחרים כי אני יודעת מה הם עוברים ומה זה להרגיש השפלה ובדידות. יש לי את המשפחה שתומכת בי, אני מאמינה בעצמי וזה הכי חשוב".

על שיתוף ויצירה

אוויה מנשירוב היא כאמור רק בת 15. תלמידת כיתה ט' ומתגוררת עם משפחתה בשכונת קריית השרון בנתניה. עד כמה המשפחה תומכת? הסינגל המרשים 'ידברו עלי' ראה אור בסוף אוגוסט אשתקד, וכבר לפני כשנה יצרה משפחתה של אוויה קשר עם היוצרים לידור ויזמן ואביחי פלג, שכתבו והלחינו את השיר, כשפלג תפקד גם על תקן מפיק. "ישבתי איתם וסיפרתי את הסיפור האישי שלי, היה לי חשוב להיות חלק מהתהליך ומהכתיבה", היא מספרת. "הם הבינו את המשמעות ויחד יצרנו את השיר המדהים הזה. בהמשך אמרתי לאמא שלי שחייב להיות גם קליפ. אין על ההורים שלי בעולם, הם היו איתי לאורך כל הדרך והלכנו על זה בכל הכוח עם קליפ שמבוסס על מקרים שקרו לי. עברתי גם בריונות בכיתה ז', כשבטיול שנתי זרקו עלי ניירות רטובים וצחקו עלי, אבל אני חדורת מטרה וזה לא משפיע עלי יותר".

אנשים בנתניה - ידברו עליה: הנערה מנתניה ששרה באומץ על החרמות בבית הספר

"חשוב מאוד שאוויה העלתה את הנושא החשוב הזה אחרי כל מה שהיא עברה ומה שעברנו איתה ועם המחנכות שלה. אמרתי לה – אם יש לך אומץ לעשות את זה – יאללה קדימה", מוסיפה בהתרגשות האם רגינה. "מגיע לה כל הכבוד, היא ילדה חזקה".

"כנראה שאם לא הייתי מקבלת את 'הכאפה' הזו כבר בכיתה א', לא הייתי מי ומה שאני היום", אומרת אוויה בכנות אופיינית. "גם אחותי עברה בריונות ואני מנסה לעזור לה כמה שיותר, כי היום אני במקום הכי חזק שיש. אני רוצה גם לחזק אחרים שעוברים את זה, כי יש ילדים שחולמים חלומות ומפחדים להגשים אותם בכלל דברים שאנשים אומרים וחושבים. כל עוד אנשים שמעו את 'ידברו על', הזדהו וקיבלו השראה, עשיתי את שלי".

וכמי שלא חוששת לחלום, משמשת מודל לחיקוי עבור רבים ואף מהווה דוגמה חיה לשיר המיתולוגי 'תעשי רק מה שאת אוהבת', לא תופתעו לשמוע שסינגל הבכורה הוא ממש לא סוף פסוק. בימים הקרובים ייצא סינגל נוסף של אוויה – 'הסופה משתוללת'.

"התחלנו לכתוב את השיר לפני המלחמה. בתור בת 15 אני מדברת בשפה של נוער ומספרת על סופת הרגשות המשתוללת שעוברים בגיל ההתבגרות", היא מרחיבה על השיר החדש. "אבל אחרי ה-7 באוקטובר הרגשתי שחייבים להוסיף עוד קטע והתאמנו את השיר למלחמת 'חרבות ברזל', כי מה בעצם קרה לנו פה אם לא סופת רגשות אחת גדולה. יש לשיר משמעות חזקה מאוד גם למלחמה וגם לגיל ההתבגרות".

לסיום, מה יש לך לומר לילדים וילדות שעוברים חרם בבית הספר?

"אני מחבקת ומחזקת אותם ורוצה לומר להם לא להתייחס לתגובות רעות, לא משנה מה אומרים ומי אומר אותן. תמיד תביטו קדימה, תאמינו בעצמכם, תעשו מה שאתם אוהבים ותגשימו את החלומות שלכם. כל עוד אתם מאמינים בעצמכם וההורים תומכים בכם – הכל אפשרי".