סחרור נוסטלגי: געגועים לדיזי, אחד הפאבים המיתולוגיים

מוזיקה, הופעות חיות, די ג'יי שנשאר כל יום עד שש בבוקר, מנות ייחודיות ושלל קליינטים אלמוניים שהיום בחזקת סלבס. כל מה שרציתם לדעת על אחד המוסדות הזכורים לטוב לבליינים בעיר. הבעלים דאז, אורי מיכאלי: "קשה מאוד לשחזר את הימים היפים שהיו כאן"

געגועים לדיזי

בלייני נתניה לא ישכחו לעולם את הדיזי, הפאב הייחודי ברחוב דיזינגוף בעיר, שפעל במשך כשמונה שנים ומשך אליו קהל מכל רחבי הארץ. לא הרבה יודעים, אבל המקום התחיל בתור המסעדה החלבית טרופיקו, עד שבשנת 1988 הגיע אורי מיכאלי. תחילה רץ יחד עם המקום המקורי, אך כעבור שנה הפך אותו לפאב הדיזי, שקבע סטנדרטים חדשים לבילוי עבור הנתנייתים ופעל עד 1997. "דיזי זה גם קיצור של דיזינגוף וגם סחרור, הרי כשאתה שותה אתה מקבל קצת סחרחורת", מסביר מיכאלי את מקור השם הייחודי.

הברמן: רון שחר, הקבועים: אלי ומריאנו

אחת האטרקציות הייחודיות הייתה מכונת מוסיקה, אליה ניתן להכניס כסף ולבחור שיר. "שמענו פיל קולינס, שלמה ארצי, מוזיקה מגוונת, אבל לא היה מזרחית זה בטוח", צוחק מיכאלי. "היה מפגש קבוע בכל שישי בשעה 22:00 של כל המבלים שרצו לנסוע לתל אביב. בסוף רובם לא נסעו ועלו לדיזי. גם מי שנסע חזר אחר כך אלינו. היו מגיעים מכל הארץ, גם מתל אביב. הדי ג'יי נשאר כל יום עד שש בבוקר, שבעה ימים בשבוע". בשלב מסוים נכנס מגן דהרי כשותפו של מיכאלי והכניס למקום את תרבות ההופעות החיות, בין השאר של להקת מרתה בה שר וניגן, כמו גם של האמנים שכבר אינם איתנו - מאיר בנאי ומאיר אריאל. בהמשך הקים דהרי את "המוזה", פאב-מועדון שהפך גם הוא לשם דבר בנתניה.

געגועים לדיזי

לא מעט שמות שהפכו לימים למפורסמים עברו בשערי הדיזי. "אביב גפן היה מגיע עם ג'ינס וז'קט בלי חולצה", נזכר מיכאלי. "רון שחר עבד כברמן וקליינטים קבועים נוספים היו ליאור מילר, אלי ומריאנו, צחי בוקששתר, דנה אשכנזי ולינור אברג'יל". ואי אפשר כמובן בלי אוכל טוב לצד השתייה. מיכאלי מספר על מנת דגל בדמות ספגטי מוקרם ("היום אי אפשר למכור דבר כזה", הוא צוחק. "בסך הכל ספגטי שדוחפים לתנור עם קילו גבינה צהובה מלמעלה") לצד זיווה, מלאווח, פיצות מגוונות וכמובן פלטת מטוגנים בה בלטו הפסטלים והסיגרים. "עד היום יש אנשים שיש להם את הטעמים האלה בפה", הוא אומר.

אורי מיכאלי, הבעלים של הדיזי

פטיש בראש

אורי מיכאלי, 53, התגורר ברמת פולג הישנה בימי הזוהר של הדיזי וכיום בגבעת שפירא הסמוכה לעיר. נשוי בשנית לכריסטינה ואב לתינוק בן שנה, אביב-אביעד. בזמנו, לאחר שהבין כי יש כוונה לבנות על השטח ועליו לסגור, החליט להיפרד מהפאב האהוב בדרך ייחודית. "עשינו מסיבת פטישים", הוא משחזר. "הבאתי עשרה פטישים של חמישה ק"ג כל אחד ונתתי לקליינטים לשבור את המקום, ממש ככה, עם השולחנות, המקררים והכל".

"זה היה מקום נקי, בלי סמים ובלי אלימות . כל החבר'ה הטובים היו אצלנו ונהנו מאוכל טוב ומוסיקה איכותית עד הבוקר", מסכם מיכאלי. "זו הייתה תקופה בה נתניה הייתה מרכז הבילויים של כל הארץ, עם הדיזי, הגן של אורי, שפינוזה ועוד. קשה מאוד לשחזר את הימים היפים שהיו כאן".