לקו איילו, משכונת חפציבה קרא לפני כשנתיים מאמר העוסק ב-RETRO-RUNNUNG ומאז לא הביט לאחור, כלומר קדימה. בראיון מיוחד הוא משתף בחלום על מדליה באליפות העולם בשנה הבאה ומסביר איך לא נתקל בשום דבר למרות שלא רואה לאן הוא רץ
מבחינתו של לקו איילו הקלישאה לפיה לא הביט עוד לאחור היא הפוכה.
"אני אוהב לאתגר את עצמי". איילו בפעולה
 
הספורטאי המגוון שמחפש כל הזמן דרכים נוספות לאתגר את עצמו נחשף כמעט במקרה לעולם ה- RETRO-RUNNING (ריצה לאחור בתרגום חופשי) ומאז הוא טס קדימה, רק ברוורס. "לפני כשנתיים נרשמתי יחד עם אחי למרוץ עמק חפר, מספר איילו איך הכל התחיל. "באותה תקופה סבלתי מפציעה ולא התאמנתי יותר מדי, ובמקרה קראתי מאמר באינטרנט על היתרונות של ריצה לאחור. בעבר שיחקתי פוטבול אמריקאי בקבוצה פיונירס תל אביב ובענף יש תפקידים שהתרגול בהם הוא ברוורס, כך שהנושא עניין אותי. התערבתי עם אחי שאוכל לבצע את המרוץ בריצה לאחור. כמובן שניצחתי בהתערבות. הרגשתי נפלא בסיום הריצה ומשם הכל היסטוריה".   
"אני אוהב לאתגר את עצמי". איילו בפעולה
 
בכל שנתיים מתקיימת אליפות העולם ב-RETRO-RUNNING, אך בארץ המודעות לענף לא ממש קיימת. זו הסיבה שעל מנת להתאמן לקו משתתף בתחרויות "רגילות". בעוד כולם רצים קדימה, הוא פשוט רץ לאחור. "לא שמעתי על אנשים בארץ שרצים לאחור מלבדי", הוא אומר. "כדי לעשות את זה אני צריך לתת פוש כבר בהתחלה ולפתוח הכי חזק כדי שבהמשך יהיה לי את הספייס, לא אצטרך לעקוף יותר מדי ואוכל לרוץ בקצב שלי. גם כשרצים קדימה אנשים יכולים לדרוס אותך, קל וחומר כשאתה רץ ברוורס". בין השאר נטל חלק בחצי מרתון תל אביב וחצי מרתון ירושלים, שניהם בני 21 ק"מ, מרוץ בנימינה (15 ק"מ), מרוץ הרצליה (10 ק"מ) ובשנתיים האחרונות השתתף במרוץ החופים בנתניה.   

הכל אפשרי

השאלה המתבקשת היא איך בעצם אפשר לבצע ריצה, בטח כאשר היא רבת משתתפים, כשאתה כלל לא רואה לאן אתה רץ. "במסלולים פתוחים על כביש למשל זה פשוט יותר והסיכוי להיתקל בדברים נמוך", אומר איילו. "מסלולי אתלטיקה הם מסומנים וגם שם קל יותר, אבל כמובן שמדי פעם אני מביט אחורה ונזהר כי הבטיחות מעל הכל. ככל שאי מתאמן יותר גם החושים מתחדדים. בגלל שאני כביכול לא רואה השמיעה הופכת חדה יותר, ממש כמו אצל עיוורים. גם התחושות חזקות יותר וזה נותן לי ערך מוסף".
אתה לא רואה בזה חיסרון מול הרצים האחרים? 
"זה לא עניין של יתרון או חסרון, ריצה זה קודם כל בריאות וכיף גדול, מי שרץ יודע. הריצה הזו פשוט שונה מהרגיל. אני אוהב להתנסות בדברים שמעבר למה שאחרים עושים או רגילים, זה מאתגר אותי. מאימון לאימון יש תוצאות והפכתי את זה ממשהו שאולי נראה בלתי אפשרי לאפשרי בהחלט". 
בשנה שעברה הגשים חלום כשייצג את ישראל באליפות העולם בגרמניה, בהשתתפות כ-150 רצים. "הגרמנים חזקים מאוד בענף הזה. יש להם שיאים שגם רצים קדימה לא מגיעים אליהם", הוא מספר בהתרגשות. שיאו של איילו הגיע בריצה ל-21 ק"מ, כשדורג שלישי לאורך רוב הריצה, אך נעקף בסיבוב האחרון על ידי מתמודד מקומי, סיים רביעי ופספס מדליה. במקצה ל-10 ק"מ סיים במקום החמישי המכובד ובריצה ל-100 מ' לא העפיל לגמר. "המעמד היה מרגש מאוד והייתי מחויב מהתחלה ועד הסוף. זה היה השיא של שנה שכללה אימונים ועבודה קשה. קיבלתי הרבה פרגון, חום ואהבה מהמשפחה, החברים, קולגות וכמובן ברשתות החברתיות. זו גאווה גדולה עבורי".
"אני אוהב לאתגר את עצמי". איילו בפעולה

המטרה הבאה: אירלנד

לקו איילו (32) מתגורר בשכונת חפציבה בנתניה וכל חייו סובבים סביב הספורט. למד קורס מדריכים כלליים במכון וינגייט ומחזיק בתעודות מאמן בכדורגל, כדורסל וחדר כושר. בנוסף ברשותו תעודות מסאז'יסט ורכז ניהול אירועים ותחרויות. בשנה שעברה הקים את קבוצת הכדורסל של חפציבה נתניה, המשחקת בליגת השכונות - ליב"י. "אני הכל בקבוצה – מאמן, שחקן, הנהלה ואחראי על הניירת", הוא צוחק. "העונה שעברה הייתה הראשונה שלנו וסיימנו במקום העשירי. אנחנו שואפים להתקדם ובעונה הבאה מכוונים לפלייאוף ומקווים לסיים במקומות 5-8".
ביולי 2018 תיערך שוב אליפות העולם ב-RETRO-RUNNING שתתקיים באירלנד. לקו תר אחר ספונסרים שיסייעו לו לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת. "החלום הגדול הוא לזכות במדליה ולשמוע את ההמנון הלאומי", הוא אומר. "הספורט הוא כלי חשוב ואני מאמין בחינוך דרכו. דרך הספורט אנשים יכולים להיות טובים וחיוביים יותר בחברה שלנו. אם יהיו שחקנים מקצוענים או לא זה פחות משנה – הכי חשוב להיות בן אדם". ואחרי הרצינות התהומית מקפיד לקו לסיים עם חוש  הומור בריא: "אצלי זה כמובן לא הגיל, אלא התרגיל", הוא צוחק. "בגילי המופלג אני כבר לא יכול לרוץ קדימה – רק אחורה".