בשבוע הבא תגיע המנחה והסופרת נועה ירון-דיין להרצאה אינטימית בנתניה לרגל יום האישה הבינלאומי. עם הרבה חוכמת חיים ובקלילות מפתיעה שלא מאפיינת נושאים רציניים היא מספרת איך היא חוגגת את יום האישה בכל יום, המלחמה התמידית על האמונה וגם עד כמה שונים חייה בתל אביב מאלו בבית שמש. "כמו שאני פנאטית על שמירת תורה ומצוות, כך אני פנאטית על זכותו של האחר לבחור את חייו", היא אומרת. ראיון מסוג אחר

בשלישי הבא, ה-6 במרץ, תתארח הסופרת והמנחה נועה ירון-דיין בבית משפחת בכר רחוב האר"י בנתניה למפגש ייחודי ואינטימי לרגל יום האישה הבינלאומי.
נועה ירון

נועה ירון | צילום: דוד מור

רגע לפני, תפסנו את מחברת רב המכר 'מקימי' ומי שנטלה בין השאר חלק בדוקו-ריאליטי "6 אימהות" לשיחה אישית-נשית על מלחמתן היומיומית של בנות המין היפה, האתגרים הגדולים אותן חוות נשים בדור הנוכחי וההבדלים בין בית שמש, בה התגוררה שנים ארוכות, למשכנה הנוכחי בתל אביב.

"מבחינתי כל יום הוא יום האישה ואני תמיד מחפשת עוד ימים ומועדים לחגוג בהם", אומרת ירון-דיין בראיון ל"נתניה נט". "לנשים דתיות, הדבר שנקרא "ערב נשים" הוא משהו מאוד מקובל, אבל יש נשים שבדרך כלל לא מגיעות לאירועים האלה והיום הזה הוא הזדמנות מצוינת לנשים לבלות ולחשוב בתוך עצמן". על ההרצאה הקרובה בנתניה היא מספרת: "המטרה היא ליצור מפגש אינטימי, חוצה מגזרים סביב נשיות כשאני אביא מן הסתם את הזווית היהודית והאמונה. זה הפוך מקיסריה- כאן המטרה היא באמת ליצור שיח. אני מופיעה כל כך הרבה באולמות גדולים ולאדם שעומד על הבמה אולם גדול יותר קל אתה מעביר את מה שהכנת ונגמר הסיפור, אבל כשאתה יושב עין בעין מול נשים ובכלל אנשים, זה מכתיב שיח וקצב אחר שיכולים להוביל גם לתכנים אחרים. הולך להיות מעניין בעזרת השם".

הבחינה הנשית על פי רבי נחמן מברסלב

כאמור, ירון-דיין מכוונת לשיח אישי נשי בפורום מצומצם בהרבה מזה אליו הורגלה. "כמובן שנלך לעניין האישה והנשיות", היא אומרת. "רבי נחמן מברסלב דיבר לפני 200 שנה על מה שהולך לקרות בדור שלנו ואמר שהבחינה הנשית בעולם עומדת לגדול כך זה בשפה הברסלבית. הוא לא יגיד "האישה" הולכת לגדול כי אז המשמעות היא להשמין. הבחינה הנשית היא הצד המקבל, הרך אבל גם הנלחם. נשים נלחמת אחרת מגברים ובמלחמות שלהן עד היום בעולם לא נורה אף כדור, לא התפוצצה אף פצצה ועדיין מתחוללת מלחמה. בנוסף נעסוק בדברים שתמיד מעניינים אותי איך את מתמודדת בדור שהדרישות ממך עצומות והיכולת שלך לגדול, לפעמים על חשבון המשפחה שלך מציבה אתגרים. איך אני מתפתחת ושמחה בחיים אבל מצד שני איך אני לא דורכת על כולם מסביב".

לבחור את דרכך כל יום

ונועה יודעת בדיוק על מה היא מדברת בביטוי "לדרוך על כולם מסביב". כאם לשבעה ילדים ארבעה בנים ושלוש בנות, לא תמיד יש יותר מדי מרחב תמרון. "איפה שתשים רגל אתה דורך על מישהו", היא צוחקת. 16 שנה התגוררה המשפחה בשכונות חרדיות בבית שמש, עד שלפני שנה וחצי עברה לשכונת יד אליהו בתל אביב. "זה גם חלק מרעיון של לחיות את האמונה שלך, אבל בשנה הראשונה שלי בתל אביב כל יום קיבלתי דו"ח ודפקתי את האוטו", ממשיכה ירון-דיין במגמת ההומור הבריא. פריפריה זה כיף. בבית שמש אם אין חניה אתה חונה על המדרכה ואם אתה מפחד על האוטו אתה מבקש מהשוטר שישמור לך. זה לא קשוח כמו תל אביב. אתה עוצר לרגע, מצלמים אותך ושולחים לך הביתה למה עמדת במקום שאסור. לכל דבר צריך תו חניה בקיצור, עיר. אני לא יכולה להגיד שאני בן אדם שאוהב שינויים מטבעי, אבל אני יודעת שזה טוב אז אני מתמסרת לזה".

גם השפעתם של הסממנים החיצוניים משתנה מן הסתם בתפר הגס שבין בית שמש לתל אביב. "כשיצאתי מבית שמש חשבתי שגם לילדים שלי יהיה יותר טוב במקום אחר ושילמדו סובלנות ואהבת ישראל", אומרת ירון-דיין. "יש משהו בזה שאתה לא מתויג אוטומטית למגזר מסוים שמאפשר לך בעצם לבחור את דרכך כל יום. בבית שמש לא הייתה לי שאלה אם לחבוש מטפחת ראש או לא. בתל אני בוחרת בזה כל יום, כי גם אם אצא בלי לאף אחד לא יהיה אכפת. בבית שמש זה עלול להגיע למקומון. בתל אביב נותנים לך להיות מי שאתה ואני מאוד משתדלת להיות מי שאני בשנים האחרונות. לנשום לתוך הדמות שלי, לתת ביטוי לכל הצדדים שלי ולהבין שכולנו בתוך חיים של מלחמה על האמונה שלנו ולהילחם אותה בשמחה ובלי יותר מדי אכזריות".
סוגיה נוספת שעולה כשמבחינים בנועה בעיר הגדולה עוסקת בשאלה האם היא עדיין דתיה. "אנשים שואלים אותי "אז אתה כבר לא דתיה?". אני מאוד דתיה. קשה לי עם הגדרות, אבל אני יכולה להגיד באופן עקרוני שכמו שאני פנאטית על שמירת תורה ומצוות, כך אני פנאטית על זכותו של האחר לבחור את חייו. זה מצחיק, אבל אנשים רואים מישהי עם מטפחת אז מרגישים שצריך להתנצל על משהו. אני עולה למונית אז הנהג מסתובב ואומר לי – אל תראי אותי ככה, אני מניח תפילין. אמרתי לו "איך ככה?" לא ראיתי אותך לא ככה ולא אחרת".
מתגעגעת לימים העליזים של ההנחיה הטלוויזיונית?
"אני לא מתגעגעת. כל אחד יעשה את שלו, אני חיה את היום ומסתכלת קדימה. מה שהקדוש ברוך הוא עושה – הוא עושה הכי טוב. הוא התסריטאי הכי טוב, הבמאי הכי טוב וגם התקציב אצלו".

לכל אירועי יום האשה הבינלאומי בנתניה הקלק/י כאן