מדוע כדאי לבקש להישפט על עבירות תנועה?

בתי המשפט לתעבורה אינם מספיקים לעסוק בכל כתבי האישום המובאים בפניהם. מנתונים שנאספו בשנים האחרונות עולה כי כחמישים אלף כתבי אישום וערעורים תלויים בכל רגע לפתחם של בתי הדין לתעבורה, והם לא מספיקים לעמוד בקצב

מפרסומים בתקשורת בחודשים האחרונים עולה כי המשטרה הגישה בשנה החולפת כחצי מיליון דוחות תנועה, כאשר בתי הדין מסוגלים לערוך רק כתשעים אלף. כתוצאה מכך, פרק הזמן הממוצע בין מתן הדוח ולמשפט עומד על שנתיים.

כתוצאה מהעומס, מצלמות המהירות אוכפות רק מהירות הגבוהה בעשרות קמ"ש מעל המהירות המותרת, וזאת מתוך הרצון להפחית מעומס התיקים העומד לדיון בפני בתי הדין הקורסים.
לדברי עו"ד עופר חורש, העוסק בדיני תעבורה, נוצר מצב, בו נהגים מעדיפים להישפט בבית המשפט, במטרה למחוק את הניקוד שרשום בדו"ח. לאחר שמוגשת הבקשה להישפט, ובמקרים שחומר הראיות לא מספק או פגום, יש אפשרות להמיר את סעיף העבירה לסעיף אחר ללא ניקוד.
אפשרות אחרת היא התיישנות הדוח. העומס בבתי המשפט גורם לנהגים רבים ליהנות מהתיישנות וכך יוצאים נהגים רבים ללא קנס או נקודות.

"לצערי", אומר עו"ד חורש, "נוצר מצב בו פעמים רבות משתלם יותר לנהג שלא לשלם את הקנס שניתן לו עבירה בה נתפס, אלא לבקש להישפט, ובכך, קיים סיכוי, כלל לא נמוך, כי העבירה פשוט תתיישן, ושהוא יצא מבית הדין ללא קנס וללא נקודות".

עו"ד חורש מספר, כי לאחרונה הגיש משרדו בקשות רבות למחיקת דו"חות תעבורה מחמת התיישנות, לאחר שהמשרד הגיש בשם הלקוחות בקשות להישפט, ולא הגיע מועד לדיון מטעם משטרת ישראל.
"מאחר שחלפה שנה, פנה משרדנו למשטרה בבקשה למחיקת הדו"חות בגין חוק ההתיישנות, שכן אין בסמכות המשטרה להגיש דו"חות אלו לבית המשפט לתעבורה".
אך בקשה למחיקה בשל התיישנות לא תמיד מתקבלת אוטומטית.
"זוהי בפירוש שיטת מצליח של התביעה המשטרתית, שמנסה לקנוס נהגים שאינם מודעים לזכויותיהם", דברי עו"ד חורש. "כך, נהגים שאינם זוכים לייצוג משפטי הולם עלולים לשלם מאות שקלים על לא עוול בכפם".