תביעה נגד לניאדו: התינוק מת בבטן, נאמר שהכל תקין

ניצן גליקמן, בת 29 בזמן ההריון תובעת את בית חולים לניאדו. כשהגיעה לבדיקה נאמר לה: "לכי הביתה עד שאין לך צירים סדירים או ירידת מים אין לך מה לחזור", כשהעובר היה מת. בית חולים לניאדו: "כתב התביעה טרם התקבל"  

לפני כשנתיים הגיעה גליקמן (31) לבית חולים לניאדו בהיותה בשבוע 36.5 (חודש תשיעי) לאחר שחשה ברע ועלה חשד לפעילות רחמית לא תקינה.

התינוק מת בבטן, נאמר שהכל תקין | אילוסטרציה: fotolia

גליקמן עברה ניטור לב של פעימות העובר ונאמר לה שהכל תקין בעוד שבפועל הפיענוח מלמד על תבנית חשודה המחייבת המשך בירור או אשפוז לנוכח אינדיקציה אפשרית לסבל עוברי על רקע אי ספיקה שלייתית.
גליקמן חזרה למיון בית חולים לניאדו בשבוע 39.2 לאחר שהחלה לחוש לחצים בבטן התחתונה עם הקרנה לגב, שוב נאמר לה שהכל תקין ועליה לחזור הביתה.

"אתם סתם משאירים אותה"

בשבוע 41 שוב הגיעה גליקמן לבית חולים לניאדו עקב ירידה בתחושה תנועות עובר והתקשויות בבטן וגם ביום זה נאמר לה, לאחר שעברה שלוש בדיקות מוניטור כי הכל תקין וכי היא מוזמנת לעוד יומיים לביקורת. זאת למרות שבפענוח המוניטור נמצא כי אין רישום של תנועות עובר.

באותו היום גליקמן אשר נשארה שעות רבות שכן הבדיקות להבנתה היו לא תקינות והצוות ניסה להרגיעה שזה קורה, נתקלה בסופו של דבר בתגובה מצד רופא נוסף שהגיע ואמר לרופאים המטפלים שהורו על השארתה כי: "אני לא מבין למה היא עדיין כאן. כל המוניטריים תקינים לחלוטין, אתם סתם משאירים אותה"

"את בדיוק לפי הספר"

לאחר יומיים הגיעה שוב גליקמן למיון ובבדיקה נרשם כי היא חשה היטב בתנועות העובר, ללא צירים אך, התרשים ללא חתימת רופא מפענח, ללא שעת ביצוע או תאריך.

לאחר יומיים נוספים הגיעה שוב לבית חולים לניאדו עם תחושת צירים, דימום והפרשות ורודות. במהלך הביקור נאמר לגליקמן על ידי הרופא המטפל כי: "את בדיוק לפי הספר. יש לך פתיחה של 2.5 ס"מ ו-60% צוואר מחוק, לכי הביתה עד שאין לך צירים סדירים או ירידת מים אין לך מה לחזור". 
יום למחרת בשעה: 4:50 התקבלה גליקמן לחדר לידה ואובחן מות עובר ברחם. בשעה: 6:56 אחרי הרדמה אפידורלית ילדה התובעת עובר ממין זכר במשקל 30.70 ק"ג ללא רוח חיים.

ניצן ובעלה רועי גליקמן, תובעים את בית חולים לניאדו באמצעות עו"ד גלית קרנר על רשלנות רפואית לאורך הטיפול. בכתב התביעה נכתב:. "הצוות הרפואי החליט לשחרר אותה כל פעם מחדש לביתה בטענה כי הכל תקין כאשר חמור מכל היה כי אין "רופא מטפל" שמהווה אבא ואמא לתובעת בניהול תקין של מהלך האשפוז והבדיקות אלא שכל רופא בהתאם לאטימותו/עייפותו/מקצועיותו מחליט החלטה רפואית אחרת ושונה מרעהו.

עו"ד גלית קרנר | צילום: אילן ספירא

התובעת ובעלה חשו כי עולמם חרב עליהם

ניצן ורועי גליקמן חשו כי עולמם חרב עליהם. האבל הכבד והטראומה הוחרפו נוכח תחינותיה הקודמות לקבלת טיפול רפואי ותלונותיה שנשארו ללא מענה מדירות שינה מעיניה שכן בטוחה שלו היתה מתעקשת ודורשת לקבל הסברים לחיי התינוק ברחמה שניה לפני מועד הלידה, היו ניצלים חייו וכל מהלך חייה וחיי בני משפחתה היה שונה.

ניצן ורועי חשו כי עולמם חרב עליהם כולל תסכול רב, כעס כאב וזעם על שמצאו לסמוך על הצוות הרפואי וקבלו המלצותיהם המשתנות ללא הסבר הגיוני אך גם ללא עוררין, שאילולא כן, היו ניצלים ללא ספק חייו של בנם.

גליקמן טענה בתביעה כי חרף העובדה כי תלונותיה הצריכו קבלת טיפול רפואי מייד שהיה מציל חיי העובר לנוכח אינדיקציה ברורה לסכנה הנשקפת לחייו, בשל אופי תלונותיה על ירידה בתנועה - לא נעשה מאומה לברור הסימנים המחשידים ובניגוד מוחלט לכל חובה בסיסית ראשונית שיש לרופא ו/או אחות ו/או צוות רפואי.

מבית חולים לניאדו נמסר בתגובה:  "כתב התביעה טרם התקבל לכשיתקבל נגיב בבית המשפט"