כדורסל? לא לילדים בלבד

נבחרת דורה בכדורסל נותנת תקווה לבני נוער ולצעירים שאוהבים את המשחק. בשנה הבאה היא רוצה לכבוש את האולמות בליגה ב'

השם ליגת ליבי אינו אומר בוודאי הרבה לחובבי הספורט, ואפילו לחובבי הכדורסל המושבעים שבהם.

אלא שאם החזון של כמה חברים משכונת דורה יתממש, יכול להיות שבעוד שנה ואולי קצת יותר, לפחות חלק מהם יוכלו לציין היכן החלה את דרכה הקבוצה שצמחה מתוך רחובות השכונה, נבחרת דורה בכדורסל. אם להתחשב בניצחון שהשיגה הקבוצה על אשדוד ביום שישי האחרון, 72:75 – תוצאה שאינה מביישת ליגות בכירות יותר - יש למה לצפות.
"הקבוצה נולדה בשכונה, מחבר'ה צעירים בגילי 30-20, רובם ממוצא אתיופי", מספרת אניטה אלגריסי, חברת ועד השכונה. "כבת השכונה הייתי פוגשת אותם ברחוב ומשוחחת איתם, ואחד מהם נהג לקטר על כך שהם משועממים ושאין מה לעשות בשכונה. כשניסיתי להבין מה מעניין אותם ומה השאיפות שלהם, הם סיפרו שהם אוהבים מאוד כדורסל ומחוברים לענף. מכאן עלה הרעיון להקים קבוצה, שתהיה מורכבת מתושבי השכונה".
"אניטה הבטיחה לעזור לנו בכל מה שנצטרך", מספר דסה טרקיי, שהקים את הקבוצה. בעצתה פנו הוא וחבריו לאריה נעים, רכז הנוער במתנ"ס שכונת דורה, וזה הסכים להעמיד לרשותם את אולם הספורט שבמתנ"ס. הצעד הבא היה הצטרפות לליגת השכונות, ליגת ליבי. "הליגה הוקמה לפני חמש שנים על ידי יוצאי אתיופיה. ברוב הקבוצות יש שחקנים ששיחקו בעבר בקבוצות ובמסגרות, ככה שהרמה ממש גבוהה. זאת השנה הראשונה שלנו בליגה, ובינתיים המצב שלנו טוב. יש לנו כישרונות טובים והשגנו לא מעט ניצחונות, כך שיש למה לקוות", אומר טרקיי.

לא על הכדורגל לבדו

מעבר לרצון ליהנות מהמשחק שהם כה אוהבים, טרקיי מספר כי אחד השיקולים המרכזיים בהקמת הקבוצה היה השאיפה לספק למתבגרים ולצעירים חובבי כדורסל אופק שיוכלו להשקיף אליו. "הרבה מאוד ילדים אוהבים כדורסל, אבל כשהם מתבגרים, הם מוציאים את עצמם ללא מסגרת. הרוב במדינה סובב סביב כדורגל, והרבה שחקנים מוכשרים פשוט מתייאשים. חלק מהשחקנים בקבוצה חוו את זה על בשרם, ובגלל זה הפסיקו לשחק. ההחלטה להקים את הקבוצה נבעה בין השאר מתוך רצון להראות לצעירים שיש לאן להמשיך; לתת להם דוגמה וגם מסגרת, שתאפשר להם להישאר בענף שהם אוהבים", מספר טרקיי.

לעונה הבאה בליגה ב' 

ומה התכניות לעתיד? טרקיי מספר כי המטרה שלו ושל חבריו היא להצליח לצרף את קבוצתם לליגה ב' כבר בעונה הבאה. לדבריו, המכשול המרכזי העומד לפניהם אינו מקצועי, אלא כלכלי, ולכן הקבוצה משקיעה מאמצים רבים בחיפוש אחר מישהו שייתן חסות. "בלי ספונסר זה לא יוכל לעבוד. כיום אנחנו מממנים הכול בכוחות עצמנו, וזה לא פשוט. מעבר לתשלומים לליגה ולשופטים יש לנו הוצאות גבוהות על הנסיעות, כיוון שרוב הקבוצות שאנחנו משחקים נגדן הן מאזור הדרום; וכשאני אומר דרום אני לא מתכוון לחולון או לבת ים, אלא לבאר שבע ולקריית מלאכי..." מסביר טרקיי.
ויש מי שמנסה לעזור. נוסף על אלגריסי, המלווה את הקבוצה לאורך כל הדרך, לאחרונה נכנס לתמונה יוסי דורון, חבר מועצת העיר. בפגישה שקיימו איתו טרקיי וחבריו, הבטיח דורון לנסות לעזור לקבוצה למצוא נותן חסות. "ביקשנו ממנו שיעזור לנו למצוא גם אולם חלופי. באולם שאנחנו מתאמנים בו יש בעיה של נזילות, וזה מקשה עלינו להתאמן. אולם חדש יעזור לנו גם לקדם יוזמות אחרות. כרגע אנחנו בתהליכי הקמה של קבוצת נערים, שתצטרף לליגה", מסכם טרקיי.