דעה אישית

עדן קהלני

רוב חיי הייתי אדם שמן, פעם שמן יותר ופעם שמן עוד יותר. הסתובבתי בכל הקבוצות האפשריות שמבטיחות הרזייה, ולזכותם ייאמר שאכן רזיתי, אך תוך חודשים ספורים התייאשתי ודאגתי לעודד את מצב רוחי הנדכא במספר קילוגרמים עודפים ממה שהייתי

עדן קהלני כותב בלוג על השינוי שעבר מאדם שמן לאדם שחי אורח חיים בריא

מסיבות סוף שנה

כשאני שומע תלמידים אומרים את המשפט: "המורה, אולי נישאר היום בכיתה ונלמד? אין לנו כוחות לחזרות האלה יותר", רק אז אני מבין עד כמה מצבנו אקוטי. אם תלמיד מוכן להיוותר בכיתתו וללמוד, אז ככל הנראה שבהחלט הגזמנו.

בשנים האחרונות מסיבות סוף השנה במוסדות הלימוד השונים, הפכו למסיבות גרנדיוזיות, ומנקרות עיניים. מסיבות אלה צורכות משאבים יקרים, וזמן יקר עוד יותר.

עדן קהלני

תכונה משונה יש לנו בני-אדם, שברגע שבה מגדירים אותנו כשונים, אנו טורחים לקבע עובדה זו ולהוכיח לכולם שהם צדקו, במקום להפריך אותה. אני חושב שזו הבעיה הכי גדולה של בני הנוער שנושרים ממסגרות ומגיעים למקומות אפלים.

דחו אותם, תייגו אותם, התייחסו אליהם כשונים- והם טורחים להצדיק את טענתם של אותם אנשים חורצי הגורלות

הבלוג של עדן קהלני על חופשה משמעותית: צמד המילים "החופש הגדול" מעורר אצל כולנו משהו. אצל הילדים שמחה ואצל ההורים חשש.

בעוד פחות מחודש החופש הגדול יחל באופן רשמי ומאות אלפי ילדים ייצאו בחדווה משערי בתי הספר לחיק החופש המיוחל ומלא ההפתעות. 

הקמת חטיבת הביניים בפולג ובעיר ימים תמיד נמצאה במרכז השיח הציבורי בשכונה

מדובר בנושא שהוא בדמו של תושב ותושב אשר רואה כיצד ילדיו יחד עם למעלה מ 1000 מילדי השכונה, יוצאים בבוקר ונוסעים לחטיבות בשכונות אחרות, חלקן קרובות יותר, חלקן פחות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, אולם רק חטיבה בשכונה תתן מענה אמיתי לגידול הניכר במספר הילדים ותסייע להפחת העומס בכל שאר החטיבות. 

יום הולדת ציפי קפל

אתמול בערב חגגה ציפי קפל, חברתי וקולגה שלי לעבודה מזה חמש שנים, את יום ההולדת ה- 65 שלה. עיתונאית מוכשרת, פעילה חברתית, חברה תומכת, אימא וסבתא למופת. בשבילי, זה מסתכם במשפט אחד: דמות להערצה! 

"אני מקווה שגם אני ארקוד ואשתולל ככה בגיל 50", לחשתי באוזנו של בן זוגי בקול מודאג.

מאז שאני מכיר את עצמי אני גם מכיר את מכבי נתניה! קבוצת כדורגל שמגרשה הביתי היה ממש קרוב לבית הוריי ברחוב בורוכוב. 

״הקופסא״ כשהייתי ילד שמעתי בבית כל הזמן סיפורי אגדות על קבוצת הכדורגל שלנו! שפיגלר, גזל, עמירה, חג׳ג, קליינמן, שרגא בר. מכנס, לם, לביא, חלפון, חיים בר, שירזי, פיזנתי, גריאני ועוד שמות שהפכו להיות חלק משיחת היום בבית, בשכונה ובעיר כולה.

מאין ספור שיחות, שניהלתי השבוע עם נציגיהם של בני העדה האתיופית, גיליתי משהו חדש. מתברר, שהדבר שהם הכי שונאים, זה הטייטל שהשתמשתי בו כרגע – "בני העדה האתיופית"

"אנחנו לא בני העדה", "אנחנו ישראלים", הם אומרים. "תקראי לנו "יהודי אתיופיה", יוצאי אתיופיה", "אתיופים", אבל לא בני העדה.

מגשימים חלום לליהי

מילים מילים, איך ניתן להסביר את התחושה הזו שאנו ניצבות מול נערה בת 18, שנאבקה כלביאה עם כאבים בלתי נסבלים, ימים כלילות של פחד... אנו קטנות פתאום לידה והיא הלוחמת האמיתית.

חברות מעגל נשים נתניה והסביבה לזכרה של הילה בכר זכו להגשים לליהי את חלומה לחדר חדש.

כולנו מכירים את יתרונות הספורט לסוגיו השונים: שיפור הסיבולת, חיזוק השרירים ואף שיפור בהרגשה ובאיכות החיים, צריכים שכנוע נוסף?

מחקרים אחרונים מדברים על כך שפעילות גופנית מתונה במשך 150 דק בשבוע מפחיתה ב- 20% את שיעורי התמותה

בלוגים, דעות, נתניה נט