שנה בשבי חמאס - משמרת תמיכה במשפחות החטופים

365 יום בשבי חמאס - מאות תושבים הגיעו לתמוך במשפחות החטופים מול קניון עיר ימים בנתניה 

מאות משתתפים הגיעו אמש (מוצ"ש) לעצרת הזדהות עם משפחות החטופים ועם משפחתו של איתי חן הי"ד שהתקיימה מוול קניון עיר ימים בנתניה, במלאת שנה בשבי חמאס. 
בין המשתתפים הרבים היו הוריו של איתי חן הי"ד חגית ורובי, אחיו של איתי, הסבא גדעון וכן ברית, בת דודתו.
באירוע נאמו חבר המועצה דודו סלמה שמסייע לארגן את העצרת מידי שבוע, ברית, בת דודותו של איתי וכן הוריו של איתי.

חבר המועצה דודו סלמה אמר "בשישי באוקטובר שנה שעברה רובי הוציא אותי איתו להתפלל בבית הכנסת, הגענו יחד להקפות ראשונות. רובי הכיר לי את הילדים וכששאלתי אותו איפה הילד הנוסף הוא אמר לי שאיתי בצבא. בשביעי לחודש רובי התקשר ואמר שאיתי לו עונה לטלפון וזה היה נראה ברור מאחר ויש לחימה והחיילים נמצאים בשטח. מאז עברה שנה. רובי וחגית נמצאים במערבולת הזו שאינה נגמרת.

יש חוזה אחד בישראל בין הציבור, לבין ההורים, לבין החיילים. כולנו שולחים חיילים לצבא והמדינה תמיד קיימה את החוזה ועשתה הכל כדי להחזיר כל אחד ואחת הביתה וזה לא קורה בשנה האחורונה ואנחנו נמשיך להגיע לפה בכל שבת עד שזה יקרה כי בלי זה אין לנו זכות קיום במדינה הזאת". 

חגית אמא של איתי הודתה למשתתפים, סיפרה על האירועים המתקיימים השבוע (יום ראשון בכיכר החטופים בתל אביב וביום שני טקס מרכזי בכיכר העצמאות בנתניה) והוסיפה "זה הזוי שאחרי שנה אנחנו צריכים להילחם ולהחזיר את אתי ואת החטופים. 
קשה להעביר את השביעי באוקטובר לזכרו של איתי כאשר אין לנו היכן להתייחד איתו, אין לנו היכן להתאחד לזכרו וכנראה שנהיה עם צוות הטנק שלו. אנחנו משתדלים להחזיק את הראש מעל המים כי אין לנו את הזכות להיות בשקט כי חייבים להחזיר את כולם"

רובי אביו של איתי אמר שקיבלו פניות השבוע לעשות את השבוע בארה"ב, אבל המקום היחיי שיכלו להיות בו הוא פה בארץ ותהה מדוע לא כל תושבי נתניה תומכים במאבק להחזרת החטופים "למה כל העיר נתניה לא איתנו? לפני שבוע הגעתי להרמת כוסית בסניף הליכוד. כשיצאתי החוצה היו אנשים ומספר תושבים מנתניה זרקו עלינו ביצים ואני שואל, איך יכול להיות שזה מה שתושבי נתניה עושים? אני מבקש מתושבי העיר שתדברו עם חברים, שכנים שיתמכו בנו. המאבק הזה לא פוליטי. העצרת תמשיך עד שנחזיר את כל החטופים הביתה. 
השבוע פגשתי את משפחת גולדין וביקשתי מהם סליחה, כי הם היו איתי תמיד בלב, אבל אף פעם לא יצאתי החוצה. לכן ביקשתי סליחה. גם חברי הקואליציה צריכים לבקש מאיתנו המשפחות סליחה".
רובי סיים בתפילה למעם החזרת החטופים.

ברית בת דודתו של איתי אמרה "365 ימים שהימים עוברים למרות שהזמן עצר מלכת והלב כבר לא עומד בזה. 
צעדות, טיסות, מסעי הסברה בארץ ובחול, פוגשים פוליטיקאים בארץ ובעולם
365 ימים שאנחנו במרוץ נגד הזמן להחזיר אותך אלינו
365 ימים של אי וודאות,סבל וגעגועים מבלי לדעת מה איתך
365 ימים שנלחמת ונחטפת באכזריות ואתה עדיין שם
עצוב לי כנערה בת 15 שצריכה להתמודד עם ממשלה שהאינטרס האישי שלה בעדיפות על האינטרס הציבורי של החזרת החטופים ואחריו שיקום המדינה
אנחנו כמשפחה לא יכולים להשלים עם העובדה שאיתי לא בין החיים
אנחנו עדיין תקועים באותו הרגע הנוראי שבו נשמעה הדפיקה בדלת
כל עוד איתי לא יחזור לנו לא תהיה סגירת מעגל וההשלמה שאיתי לא בין החיים,
ישנם 35 גברים ונשים שנרצחו וגופותם עדין מוחזקות בשבי וגם למשפחות שלהם אין קבר לעמוד מולו
ולשים את הלב,להניח את העצב,מקום לבכות בו
ולהתחיל להאמין,לעכל והתאבל על האובדן
אני השנה אמורה לקבל צו ראשון, איך אני יכולה? איך אני יכולה ללכת לצבא בזמן שהצבא לא החזיר את איתי?הוא היה אמור להגן עליו,איך אני יכולה לסמוך עליהם להחזיר אותי אם אני יחטף"?

העצרת הסתיימה בשיר "שקיעות אדומות" האהוב על איתי ובשירת התקווה.