"תוך כדי כתיבה הלבבות נפתחים"

פרויקט "שירה על המפה", בו נפגשו תריסר כותבים וכותבות בבית הצעירים של נתניה "הגג", הגיע לשיאו בערב חגיגי בו הושק ספר שירה המכיל יצירות צעירות-מקומיות. כעת משתפות שתי כותבות בתהליך שלא השאיר אף עין יבשה, וחולמות על יעדים אמנותיים נוספים בעתיד

קבוצת שירה

לאחרונה הגיעה לסיומה סדנת כתיבה יוצרת ייחודית לצעירים, שעודדה והעצימה כישרונות בקהילות השונות בעיר. הסדנה נערכה במסגרת פרויקט "שירה על המפה", שיתוף פעולה בין אגף נוער וצעירים במינהל החינוך ועמותת הליקון.
לשיאה הגיעה הסדנה בערב הסיום המיוחד, בו התכנסו המשתתפים ב"גג", בית הצעירים בנתניה, ובנוכחות עשרות אורחים וחברים יצרו מעגל גדול והקריאו משיריהם תוך התייחסות לשאלות הקהל ולטקסטים הבוערים והנוגעים כאחד שביצירותיהם. באותו ערב הושק ספר שירה חדש שהקבוצה ערכה והוציאה לאור ובו 80 עמודים המכילים את היצירות המקוריות של הכותבים. בין השאר ניתן למצוא בספר תכנים אישיים וחברתיים.
בסדנה השתתפו 12 כותבות וכותבים צעירים, בגילאי 20-40, ותוך כדי התהליך, התגבשו כשותפים ליצירה. כעת, חולמים החברים להגשים עוד מטרות אמנותיות משותפות, אשר קשורות לעולם הכתיבה ולפיתוח השירה בנתניה.

הפצה מחתרתית

אחת החברות בסדנה היא דוראל ברדה (24) משכונת פרדס הגדוד בנתניה, שנטלה חלק בפרויקט עם אחותה אוריאן, הצעירה ממנה בשלוש שנים. "מילים כתובות תמיד דיברו אלי. כשהייתי בצבא הייתי לוקחת שירים שנגעו לי ללב ומפיצה אותם בצורה מחתרתית – מדפיסה, מניילנת ותולה במקלחות", משחזרת דוראל בחיוך. "אלה היו שירים ממוקדים עם מסרים ברורים – מחברות וחלומות, ועד החשיבות של להיות ביחסים קרובים עם השמש. אני הרבה יותר אוהבת להקשיב, אבל כותבת בשביל השחרור וסידור המחשבות. הקבוצה עניינה אותי ואני ואחותי הצטרפנו".

איזה דברים גילית על החברים?
"זה מטורף. אתה לא מכיר אף אחד, אבל תוך כדי כתיבה הלבבות נפתחים. אתה כותב מתוך עצמך וכל מפגש מגלה עוד סיפור על מישהו ומחבר אותך אליו. נהניתי מאוד להתבטא וגם אהבתי מאוד להקשיב לאחרים. ביצירות הראשוניות אתה פשוט מצטמרר, בוכה או בוכה מצחוק".

מוזה לא טריוויאלית

חברה נוספת בפרויקט היא שילי סודרי (34), המתגוררת במרכז העיר. "פגשתי חבר'ה עם נשמה גדולה שכותבים יפה לא רק על חיבוטי נפשם, אלא גם על היחסים עם הסובבים אותם ושיתפו בקושי שעובר על האחר. כעובדת סוציאלית, אני מאוד מתחברת לכתיבה שהיא שופר עבור אנשים שלא יכולים לזעוק ולמעשה אין להם קול. לא לפחד לצעוק עבור מי שלא יכול זו שליחות בפני עצמה. הקבוצה הייתה מאוד מפרגנת ולפעמים זה הרגיש כמו סדנת "הרמות" האחד לשני. אישית אהבתי מאוד את כתיבת הרצף – מהמוח ליד – כאשר במשך שבע דקות אתה שופך לדף כל מה שיש לך בראש. זה ממש מזכך. כולם מוכשרים מאוד ללא יוצא מן הכלל והיה מדהים בעיני איך כל אחד הצליח למצוא את המוזה שלו לכתיבה גם בנושאים לא טריוויאליים. היו טקסטים שהתלהבתי מהם מאוד כבר בשלב ההקראה בשבועות הראשונים ושמחתי מאוד שנכנסו לספר".

נוצרו קשרים אישיים מעבר לסדנה?
ברדה: "לגמרי. אני מוצאת את עצמי רוצה לכתוב משהו, ומיד מתקשרת לחברים מהסדנה כדי לעשות עריכה יחד וזה כיף. היה מיוחד שכולם רצו שהסדנה תימשך גם בקורונה ובסגרים. אם אי אפשר היה להיפגש ב"גג", כולם התגמשו וחלק מהמפגשים היו בזום או בבתים. כולם נרתמו והיה חשוב שזה יקרה. מכל מפגש כזה אתה יוצא מלא באנרגיות".
"בהחלט יש פוטנציאל טוב לחברות. כל החברים מאירי פנים ואשמח לשמור על קשר עם כולם", מוסיפה סודרי.
כאמור, ערב הסיום כלל גם חשיפה של התכנים לקהל רחב יותר. "פחדתי מהחשיפה וזו תחושה מאוד מביכה, כי אתה בעצם שם את הלב שלך במילה הכתובה וזה נורא חזק, אבל הקהל היה לגמרי איתנו והייתה חוויה משותפת ומרגשת", אומרת דוראל.

דוראל ואוריאן ברדה

"הטקסטים שלי יצאו מתוך הבטן והיה מרגש להוציא אותם החוצה בקול רם", מוסיפה שילי. "אנשים דמעו, אבל לא התפלאתי, כי כולם שמו את הקרביים שלהם על הדף ורק טבעי שהכל יהיה מאוד מרגש. אנשים שאלו, התייחסו לשירים והטקסטים נגעו בהם. היו תגובות מאוד יפות בקהל. אישית אני כותבת בחרוזים, אבל גיליתי שאפשר לכתוב יפה ובועט גם בלעדיהם. בכל מקרה בחרתי את הטקסטים שלי בצורה רבע הומוריסטית כדי לשרוד את האירוע". 

מה היעד האמנותי הבא?
שילי: "אם יהיה לי אומץ אפרסם את השירים שלי, אבל אני עדיין לא שם. יש לי למעלה מ-70 שירים במגירה שמחכים לתשומת לב וצועקים לי שאוציא אותם לאור. אולי גם ניצור יחד כקבוצה, אין לדעת".
דוראל: "הלוואי שנמשיך ליצור יחד גם בהמשך ונוציא עוד ספר משותף. היעד הוא להנגיש את האמנות לכלל האוכלוסייה. תחשוב איזה כיף יהיה אם תלך ברחוב ובמקום שלט פרסום תראה שיר בן שמונה שורות שנוגע ללב, עם מסר חד וברור לכולם. ממש כמו אמנות מתריסה במקלחות בצבא. הכתיבה היא משהו ממש מרפא שאני ממליצה לכולם. החוויה הזו תישאר אצלי עוד הרבה זמן ואין לי ספק שלא אפסיק לכתוב".

שילי סודרי

מאריתו קבדה, מנהלת אגף נוער וצעירים "פרויקט שירה על המפה הוא מיזם מדהים שעיקר תרומתו היא ביכולת של האומנויות בכלל וכתיבה בפרט לקדם התפתחות אישית, קבוצתית וקהילתית איכותית המזקקת את כל המהות של מה שרשות מקומית רוצה להציע לתושביה".