לאה שמעוני מנתניה החלה לכתוב את סיפור חייו של אביה כשהייתה רק בת 10, ומהר מאוד הפכה להיות "ילדה הורית". היא ביקשה להבין מיהו "יהודי" ומדוע נרדפו היהודים בשואה, ולכן בחרה ללמוד בבית ספר דתי

לאה שמעוני

לאה שמעוני 

כאשר הדת לא סיפקה לה תשובות לאה חזרה אל העולם החילוני. לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה החלה את דרכה כעובדת סוציאלית. היא השתתפה בפרויקט תיעודי של הבמאי סטיבן שפילברג, במסגרתו תיעדה את סיפוריהם של כ-150 ניצולי שואה שלימים היו בין החברים הראשונים במועדון עמותת "עמך" בנתניה. 

לאה שמעוני (71) נולדה בנתניה לחיים ואסתר בוכמן (ז"ל), ילידי פולין, ניצולים ממחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו וברגן-בלזן. השניים הכירו בקפריסין לאחר המלחמה, בעת ששהו שם במחנות מעצר בדרכם לעלות לארץ ישראל בשנת 1949. אביה עבד בחברת 'סולל בונה', והחל לספר את סיפורו לראשונה ב-1961 עם לכידתו של אייכמן. אז, כשהייתה בסך הכל בת 10, החלה לאה לשבת ערב-ערב עם אביה, מאזינה לסיפוריו ומשכתבת אותם, כך במשך 7 שנים.

"בלילות הוא היה צועק מתוך שינה מהסיוטים שהיו לו. לשבת במשך 7 שנים ולשמוע סיפורי שואה בגיל צעיר כל כך זה לא דבר 'נורמטיבי' אפשר לומר. התבגרתי מהר מאוד והפכתי ל"ילדה הורית" בעקבות זה. אמא שלי התחילה לספר לי את הסיפורים שלה רק כשכבר "שלטתי" בחומר מכל הסיפורים של אבא שלי", מספרת לאה.
ללאה היה חשוב להבין מה המשמעות של להיות "יהודי", ומדוע נרדפו היהודים בשואה, ולכן הלכה ללמוד בבית ספר דתי. "אני לא מתחרטת על זה", היא מספרת. "אבל הדת לא סיפקה לי את התשובות שחיפשתי, ולמרות שקראו לי אפיקורסית החלטתי לעזוב את הדת ונרשמתי לאוניברסיטת בר אילן ללימודי סוציולוגיה וספרות, במקביל להיותי עובדת סוציאלית בעיריית נתניה".
ב-1994 יזם שפילברג פרויקט שתיעד את הסיפורים של כ-52,000 ניצולי שואה ברחבי העולם. במסגרת הפרויקט, תיעדה לאה את סיפוריהם של כ-150 ניצולי שואה מאזור נתניה והשרון. כאשר נחשפה לסיפורים המטלטלים ולצרכים של ניצולי השואה, שרבים מהם היו בודדים, יזמה לאה את הקמת המועדון הראשון לניצולי שואה בעיריית נתניה, שלימים רבים מחבריו היו לחברים הראשונים במועדון של עמותת "עמך" בנתניה. הסיפורים המטלטלים לא עוזבים אותה עד היום.
בשנת 2008 קיבלה על עצמה לאה שמעוני את ניהול המועדון והיא מעבירה בו הרצאות וחוגים, ומלווה את ניצולי השואה בשנותיהם האחרונות, בשמחה ובאהבה. במקביל, כבת דור שני, היא מספרת סיפור הוריה ז"ל.