חבר המועצה הטרי בעיריית נתניה, דניאל מהרט, חדור מוטיבציה לחולל שינויים מרחיק לכת בעיר. עד אז, יש לו הרבה מה לומר על גזענות ("רומסת כל חלקה טובה בעם"), מוסדות החינוך ("יש גנים ובתי ספר שנמצאים באותה נקודה כבר 50 שנה"), היחס לשכונות המוחלשות ("יש עדיפות לשכונות מסוימות. כדאי שיפקחו עיניים") ומעביר מסר חד משמעי: "אעשה הכל כדי שהקהילה האתיופית בנתניה תקבל את המקום הראוי לה". ראיון בועט
לפני כשבועיים סימן דניאל דסטאו מהרט 'וי' על יעד חשוב אליו שאף תקופה ארוכה, כשמונה לחבר מועצה בעיריית נתניה עם החלפתו בהסכם הרוטציה של עו"ד אדיר בנימיני, וצפוי לכהן בתפקיד בשנתיים הקרובות.
דניאל מהרט
מהרט, שקידם בשנים האחרונות לא מעט יוזמות חברתיות, חבר לסיעת 'למען נתניה' ולדבריו, החיבור הטבעי לערכים אותם מייצגים הרצל קרן ועופר אורנשטיין, בהם חיבור לסביבה ירוקה וקידום חינוך ורווחה, הוביל אותו ליעד שהציב לעצמו – לסייע לתושבי העיר ככל שיוכל, בדלת הראשית. 
לצד היוזמות החברתיות, אחד הסממנים המובהקים של מהרט, בן העדה האתיופית, הוא החיבור לקהילה האתיופית הגדולה בנתניה, המונה לדבריו כ-15 אלף תושבים. 
בראיון חגיגי לרגל מינויו לחבר מועצה, מספר דניאל בהרחבה ל'נתניה נט' על תכניותיו לחולל מהפיכה של ממש בעיר, לדאוג ככל יכולתו לבני העדה ולתושבי השכונות הוותיקות והמוחלשות, ובראש ובראשונה לאפשר לקהילה האתיופית בעיר לקבל את המקום המגיע לה, על כל המשתמע מכך. 

המוטו: לכבד כל אדם באשר הוא

"בסך הכל ההתאקלמות שלי בעיריית נתניה הייתה מהירה וטובה", פותח מהרט. "כחבר מועצה אני מקבל לא מעט פניות מתושבים בנושאים שונים, הקשורים בין השאר לאיכות הסביבה, כמו נפגעי ריח ופניות בעניין יתושי הזיקה. מעבר לזה אני פעיל שכונות, כך שאנשים מכירים אותי ויש להם גישה ישירה לפנות אלי בכל בעיה". 
זה לא סוד שנכנסת לעירייה בתקופה הכי לחוצה שלה בעשרים השנים האחרונות, עם מעצרה של ראש העיר, מרים פיירברג-איכר. איך זה השפיע על הכניסה לתפקיד? 
"אין ספק שזו תקופה לא פשוטה ויש הרבה אי ודאות, אבל העיר ממשיכה לתפקד. כל הצוות המקצועי העירוני עובד וזה הכי חשוב, כי אנחנו ממשיכים לתת את השירות טוב ביותר. מה שקשור למשטרה ובתי המשפט קורה שם ופחות נוגע לנו. זה אמנם משפיע, אבל שוב, יש בעיר אנשי מקצוע טובים שעושים את העבודה". 
מה האג'נדה שלך?
"תצליח ותוביל, אבל תמיד תישאר בן אדם. המוטו שלי הוא לכבד כל אדם באשר הוא, ובסופו של דבר תלונות שמגיעות מתושבי העיר הן תלונות שאי אפשר לזלזל בהן. אני רוצה לעזור להם וכמה שיותר".  
אילו נושאים חשוב לך לקדם?
"נושא התשתיות של גני הילדים ונושא החינוך הם דברים שמטרידים אותי מאוד. לצערי פחות השקיעו עד עכשיו בשכונות הוותיקות בעיר, כמו דורה, סלע, ותיקים וקריית נורדאו. כשאתה רואה את הפערים בין השכונות אתה מבין מיד שאין סטנדרט אחיד. יש גנים ובתי ספר שנמצאים באותה נקודת זמן כבר 50 שנה, לצד גנים איכותיים בהם הושקעו לא מעט כספים. אין קו אחיד ומי שמקבל מענה הם אלה שקרובים יותר לאנשים הנכונים. מעבר לזה, צריך להטמיע מגיל צעיר את החינוך לאיכות סביבה ולסביבה ירוקה". 

יהדות אתיופיה

דניאל דסטאו מהרט (38) נשוי+3 ומתגורר בשכונת נאות שקד (אזורים) בנתניה. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין, יזם חברתי ועובד בתחום הקליטה בעיריית פתח-תקוה. 
"מגיל צעיר פעלתי לעשייה חברתית משום שגדלתי בשכונה מאוד קשה", משחזר מהרט. "אתה נחשף לכל מיני סוגים של עבריינות ומבין שאתה חייב לקחת את עצמך למקום חיובי וטוב. הייתה לי השראה מההורים היקרים שלי, שתמיד דחפו והיו שם, אבל היו גם המון ילדים שהלכו לאיבוד בדרך. זה נתן לי את הדרייב לעשייה, כי הייתי במקום לא פשוט. יש לי אמונה מאוד גדולה בדרך שלי, ואני מרגיש צורך לבוא לשנות ולא להסתכל על המצב כפי שהוא – אסור לתת לעוולה חברתית לחמוק אם נתקלת בה. פעילות חברתית זה משהו שאני מאמין בו, ונושאים כמו שוויון חברתי קרובים מאוד לליבי". 
דניאל מהרט
כאן אנחנו מגיעים לשוחח על מצב הקהילה האתיופית בנתניה, מה שגורם לדניאל לתאר מציאות הרחוקה מלהיות אופטימלית, בלשון המעטה. אחת מיוזמות הבכורה של מהרט, שאושרה ע"י מועצת העיר ומשרד הפנים, היא קריאת רחוב בשכונת דורה על שמו של אחד המנהיגים הבולטים של הקהילה האתיופית, איש הציבור והחינוך יונה בוגלה ז"ל. בוגלה לימד את השפה העברית באתיופיה עוד לפני שקמה המדינה, הקים מוסדות חינוך ומרפאות למען הקהילההיהודית, שימש במגוון תפקידים בממשלת אתיופיה ופעל רבות למען העלאת יהודי אתיופיה ארצה. 
"יש פה קהילה שנמצאת 30 שנה בנתניה ואין אזכור למנהיגי הקהילה, לתרבות ולמורשת", קובל דניאל. "פה ושם יש אירועים על ייחודיות הקהילה ומזכירים את יום הנספים, אבל הביטוי מבחינת רחובות ואנדרטאות לאותם נספים פשוט לא קיימת, ואנשים נאלצים לנסוע לאנדרטה הארצית בירושלים. נושא יהדות אתיופיה לא מקבל את המקום הראוי לו. בנוסף, נושא הקמת מועדון לקהילה עולה פעם אחר פעם. צריך לטפל בזה ולאפשר ליוצאי אתיופיה לקבל מקום בו יוכלו לקיים את האירועים והשמחות שלהם. יש מקום אחד באזור התעשייה בעיר אבל עם מספר התושבים האתיופים בנתניה צריך הרבה יותר. ראוי שיבדקו מה קורה בערים אחרות כמו פתח-תקוה ואשדוד. אנחנו לא ממציאים שום גלגל אם בערים אחרות הבינו את זה, גם אנחנו בנתניה צריכים להבין את זה. בנוסף, חשוב לי לקדם תעסוקה לבני הקהילה בנתניה. הרבה אנשים עובדים מחוץ לעיר, בעבודות קבלן או תחת עמותות במשרה חלקית, וצריך לשנות את זה. יש עובדים שנותנים שירות לקהילה האתיופית בעיר, ואינם זוכים לקבל את התנאים המגיעים להם כמו נותני שירות אחרים".        
דניאל מהרט   

גזענות ממסדית

מעניין לעניין באותו עניין, גם בנושא הגזענות מהרט רחוק מלהיות שקט. "המלחמה בגזענות היא מלחמה של כולנו", הוא קובע. "אזרחי ישראל בכלל ותושבי נתניה בפרט צריכים להיאבק בה יחד, כי היא רומסת כל חלקה טובה בעם, וזה ממש לא נוגע רק לקהילה האתיופית, אלא לחברה כולה. ספציפית בקהילה שלנו יש גזענות שמקבלת מדי פעם, בין אם באמירה מפורשת ובין אם בדרך סמויה – פידבק מהממסד, ולכן צריך להילחם בגזענות הממסדית שמחלחלת לאזרח הפשוט". 
אני מניח שאמירת מפכ"ל המשטרה לגבי שוטרים, החושדים יותר באופן טבעי באתיופים, בטח לא הוסיפה.
"כמובן שלא. זה עיצבן אותי ברמה האישית, כמו גם את החברים הצעירים שלי ואת הקהילה כולה. אסור לאדם בכלל, ובטח לא לאדם במקום הזה, לדבר ככה. זה משפיע ברמה היומיומית ואתה מתחיל לחשוב על הסבבים אותך - האם בטוח שהילד שלי, שחוזר בשעת לילה מאוחרת מפעילות בתנועת נוער, יסתובב בחוץ כשיש באזור שוטרים? הציפייה שלנו היא שגורמי האכיפה ישמרו על האזרחים באופן שווה, ואם המפכ"ל אומר שטבעי לחשוד באדם כהה עור וטבעי לעשות עליו חיפוש, זה מחלחל לכולם וצריך לעצור את הסגנון הזה. עצוב שזה ככה". 
מה הדבר הכי חשוב עבורך במסגרת העשייה הציבורית בנתניה?
"הכי חשוב לי שעיריית נתניה ומקבלי ההחלטות בה, יידעו שיש כאן 'חצר אחורית', בדמות השכונות הוותיקות והמוחלשות שלא מקבלות יחס, כולל גני ילדים ובתי ספר שלא קיבלו מענה בשנים האחרונות, וכן להוביל שינוי בפער הגדול בין השכונות ביחס לפניות שמתקבלות. יש קדימות ועדיפות לשכונות מסוימות ואסור שזה יקרה. כדאי מאוד שיפקחו עיניים ויטפלו בזה, כי יש פה סקטורים שלא זוכים לקבל מענה ואני כאן כדי לשפר את איכות התושבים שלא רואים אותם". 
איפה אתה רואה את נתניה בעוד שנתיים?
"אני מאוד מקווה שנתניה תחזור למסלול של עיר משפיעה וטובה לכלל תושביה, עיר שמטפלת בנושאים חברתיים, נותנת מענה לשכונות המוחלשות וכמובן מעניקה לקהילה האתיופית את המקום הראוי לה".