ספורטאי ההרים שמסתער על הטור דה פראנס של הרחיפה

אליה זמור, נתנייתי במקור, מחלק את חייו בין שוויץ לצרפת ובין כלכלה לספורט מגה-אקסטרים, ונהנה מכל רגע. בקרוב יסתער על היעד המאתגר ביותר שלו: מרוץ חציית הפירנאים. ראיון פסגה

אליה זמור

פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל ללכת. יותר נכון לרוץ, ואפילו בהרים, במשך ימים. גם אלפיניזם וסקי למרחקים ארוכים לא מרתיעים אותו, והטיפוס הוא הלחם והחמאה בסופי שבוע. בקיצור – אורח חיים. השרשרת הארוכה של סוגי הספורט בהם עוסק אליה זומר תחת קטגוריית "ספורטאי הרים", יכולה להיראות למתבונן הישראלי מהצד בלתי ניתנת לעיכול, אבל בנוף המקומי בין שוויץ לצרפת, בהן הוא חי כבר למעלה מ-15 שנה, הוא רחוק מלהיחשב כיוצא דופן.

"אני עוסק בספורט מגוון מאוד ולא מתמחה במשהו ספציפי. מה שמייחד אותי הוא כל מה שקשור להרים בין אם טיפוס על סלע או קיר, סקי, אולטרה מרתונים ומצנחי רחיפה", הוא מסביר את פועלו הייחודי בראיון טראנס אטלנטי מיוחד ל"נתניה נט".

איך הכל התחיל?

"מחבר טוב שהוא גם סוג של מנטור, ג'וליאן בירמן, טייס מסוקים ומדריך הרים שוויצרים מוסמך. תוך כדי הטיפוסים שלנו יחד בהרים, הוא זרק לי שאני חייב לנסות. זה היה לפני שמונה שנים בערך. נסעתי לספרד לסוג של טעימה, ומטיסת הרחיפה הראשונה שלי שנמשכה שתי דקות בגובה 50 מטר והסתיימה עמוק בבוץ, פשוט ידעתי שזה בשבילי. זו הייתה אהבה ממבט ראשון".

טיפוס כלכלי

בכל בוקר פוקח אליה עיניים ב-06:00 ויוצא לריצה של שעה וחצי. בהמשך הבוקר מוקדש לעבודה – תכנון הפרויקטים הגדולים בהרים ברחבי תבל עליהם הוא עובד במהלך השנה – מטיסות ועד ענייני לוגיסטיקה, ובמקביל ייעוץ כלכלי. כן, שמעתם נכון. האיש כלכלן בהכשרתו ומייעץ בפרויקטים בתחום בשוויץ. "זה מה שמאפשר לי לממן את האופרציה הזאת", הוא אומר בחיוך. אחר הצהריים עוברים לאימונים. לא מה שמוכר לנו כחדר כושר, כן? נסו יותר טיפוס, ריצות בשיפוע ועלייה במעלה גבעות. ובמספרים: זמור מטפס כ-1,500 מטרים לגובה ביום. שבוע סטנדרטי כולל ארבעה ימי אימונים כאלה, בעוד סופי השבוע מוקדשים בעיקר לטיפוס במסלולים שונים. הציוד, אגב, מינימלי וכולל בעיקר את רתמת הרחיפה והחופה, מה שמאפשר איזון של תנועה מהירה לצד יכולת שהייה של יומיים-שלושה בהרים בצורה עצמאית.

אליה זמור

הוא בן 35, אב לשקד בת ה-10 ומחלק את חייו בין ציריך שבשוויץ לשאמוני שבצרפת. נולד בנתניה, גדל במרכז העיר ומשתדל להגיע ארצה אחת לשנה לביקור מולדת. בטרם עזב את ישראל בגיל 19, הספיק לסיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. את התואר השני, במימון, עשה באוניברסיטת ציריך. "התגובות בבית לעזיבה שלי היו מעורבות", הוא משחזר. "ההורים שלי הם אנשים מסורתיים, שורשיים וציוניים שמחוברים מאוד לארץ. היה להם קשה, אבל הם תמכו בי. המטרה המוצהרת הייתה ללמוד, אבל קשה להגיד שהרגשתי הכי בבית בארץ. כנראה שהייתה סיבה קצת יותר עמוקה למה החלטתי לצאת ולחפש מקומות אחרים".

570 קילומטר של יוקרה

לאחרונה רשם ציון דרך משמעותי כשנבחר בין 40 אתלטים מרחבי העולם להשתתף במרוץ X-PYR - חציית הרי הפירנאים בשבילכם. במסגרת האירוע היוקרתי שנערך פעם בשנתיים ויחל ב-21 ביוני, יהיה עליו לחצות את רכס הפירנאים בהליכה או רחיפה במצנח בלבד, סך הכל מרחק צנוע של כ-570 קילומטרים, מהאוקיינוס האטלנטי אל הים התיכון. מסגרת הזמן של התחרות למרחק האסטרונומי: תשעה ימים בלבד. במילים אחרות: הטור דה פראנס של עולם הרחיפה. כמעט מיותר לציין שאליה הוא הישראלי הראשון בהיסטוריה שזוכה לכבוד הזה. "האמת שנורא הופתעתי כשבחרו בי. מילאתי את הטפסים של ההשתתפות בתור פאן ולא חשבתי שישקלו את המועמדות שלי ברצינות", הוא מספר. "אחר כך עברתי ראיון נחמד, אבל לא חשבתי שמשם זה יתקדם. בתחילת ינואר קיבלתי מכתב רשמי שהתקבלתי. זה היה "קיק" רציני".

בהקשר זה יש לציין כמה פרויקטים משמעותיים שהיו מנת חלקו. באחרון שבהם, באוקטובר האחרון בהימלאיה ההודית, חצה 350 ק"מ בין פסגות של 5000 מטר מצ'אמבה למנאלי באמצעות טיסה במצנח רחיפה והליכה בלבד. פעילות צנועה שאורכה חמישה ימים. עוד הספיק לטפס ולהמריא על הרחפן מפסגת הר המונבלאן ובגזרת הקרח חצה בסקי 180 ק"מ משאמוני בצרפת לצרמאט בשוויץ, כאשר הפעילות האחרונה נמתכה על פני שבוע ימים, לא פחות. "אלו רק דוגמאות לפרויקטים אופייניים שעושים אותי שמח", הוא מספר בגאווה. "אני תמיד עובד עם האלמנטים שעונות השנה מציעות לי – האביב הוא תחילת עונת הרחיפה שממשיכה לקיץ, בסתיו יש את טיפוס הסלעים ובחורף כמובן הסקי וטיפוס קרח".

מה אתה עונה למי שתוהה למה בחרת בעיסוק כל כך מסוכן?

"קודם כל אני עוסק בתחום די באובססיביות. כמעט כל מעגל החברים שלי עושה דברים דומים, כך שאני לא יוצא מן הכלל. על פניו זה נראה מסוכן, אבל זה לא באמת. בסופו של דבר הדברים נעשים באופן מדוד ובאזור הנוחיות שלי. יכול להיות שהנוחיות הזו תיראה לאנשים מהצד בתור אקסטרים, אבל לא בשבילי. אני תמיד בשליטה ויודע מה אני עושה".

ועכשיו אתה מייצג את ישראל במרוץ מטורף.

"יש לזה כובד משקל בפני עצמו ואני שמח להגיע לשם עם דגל ישראל. התחרות הזו משלבת המון אלמנטים בו זמנית. טכניקה של רחיפה ברמה הגבוהה בעולם, אולטרה מרתון שדורש שיא כושר אתלטי של סיבות, קבלת החלטות תחת לחץ, ניווט בהרים ועבודה בכל אלמנט של מזג אוויר. כל זה, אני מזכיר, במסגרת זמן של תשעה ימים בלבד. זה האירוע הכי יוקרתי ומתוקשר בספורט הזה, שיזכה לסיקור של ערוצי חדשות וספורט מכל העולם. ללא ספק רגע השיא שלי כספורטאי הרים".

אני מניח שאתה לא מגיע רק כדי להשתתף.

"ברור שלא. אני מגיע כדי לסיים בין שלושת הראשונים ולעמוד על הפודיום".