יצחק הירשהורן, אחד המתנדבים הפעילים והוותיקים ביותר באיחוד הצלה נתניה

יצחק הירשהורן

יצחק הירשהורן | צילום: איחוד הצלה

יצחק הירשהורן (41) גר בנתניה ואב לארבעה ילדים, מתנדב באיחוד הצלה מעל 15 שנים. הירשהורן גדל בבני-ברק ועבר לפרדס חנה. שם התחיל את דרכו בארגון איחוד הצלה. לפני כ-6 שנים עבר לנתניה והצטרף לסניף איחוד הצלה בעיר. הירשהורן עובד כמורה, ומחנך את ילדי כיתה ד' בחדרה. 

"בתקופה שהצטרפתי לאיחוד הצלה היו ימים קשים לעם ישראל. תקופה קשה של פיגועים, התמונות בתקשורת זעקו, ארגוני ההצלה ביקשו מתושבים להצטרף לתת מענה
וסיוע לאנשים במצוקה. הידיעה שאתה האדם היחיד שעומד על יד חולה או פצוע במצוקה ובמצב הקשה ביותר, גרמה לי להצטרף לארגון. ברוך ה', מאז השתתפתי באלפי מקרים. לראות את האור על פניהם של מטופלים שסייעת להם, אין סיפוק גדול מזה" סיפר הירשהורן

אחד המקרים המרגשים שזכורים לו באיחוד הצלה, היה כשהגיע לטפל באשה עם קוצר נשימה חריף. האשה לא יכלה להתפנות באמבולנס יחד עם בעלה מאחר ולא היה מי שישמור על הילדים "מצאתי את עצמי אומר לאב "סע עם האישה, אני אשאר עם הילדים... תחזור כשתוכל". האיש הודה לי ונסע עם אשתו. ילדי הבית נמו את שנתם, פרט לילד אחד בן 8 שראה את המתרחש ולא הצליח להירדם. ישבתי לשוחח אתו, ובשלב מסוים הוצאנו משנה והתחלנו ללמוד יחד לרפואתה תוך שהוא שוכח מהדאגה לאמא. האב חזר לאחר מספר שעות ואני שבתי לביתי. שנה לאחר מכן גיליתי שהילד המתוק נכנס לכיתתי בתחילת השנה כתלמיד מן המניין. לא אשכח את המבט שלו כשהגענו לאותה משנה שלמדנו בשעה 2 בלילה".

איזה מסר היית רוצה להעביר?

"אנחנו לא רק מתנדבים, אנחנו שליחים. קבוצה של אנשים חדורי מוטיבציה שהולכים בשעות לא שעות, זמנים לא זמנים. מתנתקים מהשגרה לזמן מה וחוזרים אליה. אם נרגיש שזו רק התנדבות ולא שליחות, אנחנו עלולים להתעייף"