ליהי רוזיליו איבדה את בעלה, אבישלום ז"ל, שנפטר מקורונה בחודש מאי האחרון. למרות שהפכה לאלמנה בגיל 24, היא שואבת כוחות עבור בנה, רפאל, מספרת איך תינוק בן פחות משנתיים מזהה את אביו ובעיקר חולמת על חזרה לאיזושהי שגרה. "אבישלום היה האדם השמח בעולם", היא אומרת. "אני בטוחה שהוא היה רוצה שנשמח ואנחנו צריכים להאמין שהוא במקום טוב יותר" 

ליהי רוזיליו אבישלום ז"ל

ליהי רוזיליו ואבישלום ז"ל 

כשסגר רודף סגר, התחלואה בשיאה ואלפים מתים מקורונה זה אולי נראה רחוק, אבל חודשיים לאחר פרוץ המגפה לחיינו מספר המתים היה נמוך בהרבה. הנתון הזה לא עזר למשפחת רזיליו, שעולמה חרב עליה ב-20 במאי אשתקד, עם מותו של אבי המשפחה, אבישלום ז"ל. רק בן 33, היה אז אבישלום ז"ל הגבר הצעיר ביותר שנפטר מקורונה בישראל. הוא הותיר אחריו אישה, ליהי, ואת התינוק רפאל, שבאופן טראגי חגג את יום הולדתו הראשון שבוע לאחר שאיבד את אביו.

"אבישלום שלי היה האדם השמח בעולם. היה לו את הלב הכי גדול וטוב שהכרתי בחיים שלי", אומרת האלמנה ליהי בראיון ל"נתניה נט". "כל חייו רק רצה לתת ולהעניק לסביבה, גם לאנשים שאפילו לא הכיר. הוא רצה שלכולם יהיה טוב והם יהיו מאושרים. מלאך בדמות אדם במלוא מובן המילה".

מאז האסון שלך המדינה נכנסת פעם אחר פעם לסגר וסיום משבר הקורונה לא נראה באופק.

"כן. זה קצת מחזיר אותי אחורה, בעיקר לסגר הראשון. אנשים לא מיישמים את הסגר וזה עצוב. בהתחלה היה פחד אימים לצאת מהבית, אבל היום כולם עושים מה שבא להם. כשיש מסיבות או אירועים המוניים אני מסתכלת מהצד וחושבת: לא בא לכם לצאת מזה? אנחנו בעיקר מנסים ליצור סוג של שגרה, למרות שגם היא שפויה, ליהנות כמה שאפשר ולהבין שאבישלום היה רוצה שנשמח. זה רצונו של בורא עולם, אנחנו צריכים לקבל את זה ולהאמין שהוא במקום טוב יותר".

ליהי רוזיליו אבישלום ז"ל

ליהי רוזיליו ואבישלום ז"ל 

את הכוחות הכבירים היא שואבת בעיקר מהבן רפאל, כיום בן שנה ושמונה חודשים. חרף גילו הצעיר, מספרת ליהי כי רפאל יודע בדיוק מיהו אביו. "הוא מזהה את אבישלום ממרחקים", היא מספרת בהתרגשות. "אם בתמונה על המקרר או על המיטה ליד הראש שלי, הוא צועק אבא ויודע לקשר. שומר המסך שלי בטלפון הוא תמונה של אבישלום עם כיפה על הראש ורפאל ישן עליו. הבן שלי שם יד על הראש וצועק שהוא רוצה גם כזה כמו של אבא. אנחנו מאמינים מאוד בעולם של מעלה. חמותי מדברת אל השמיים ורפאל מבקש להצטרף אליה. כששואלים אותו איפה אבא הוא מצביע אל השמיים. לפעמים הוא בוכה וקשה להרגיע אותו, אבל אם יראה תמונה או סרטון של אבא הוא פשוט יירגע. אמנם כל כך קטן, אבל הוא מבין. הניואנסים הללו מרגשים את כולנו בכל פעם מחדש".

בלגן ברודוס

ליהי רוזיליו, 24, מתגוררת כיום עם בנה אצל הוריה בשכונת פולג בנתניה. מסלול חייה מעולם לא היה פשוט ולפני שמונה שנים חלתה בסרטן לימפומה. אבישלום ז"ל חלה לפני 13 שנים בלוקמיה. השניים הכירו בטיול לרודוס שיועד למחלימים מהמחלה. את הטיול ארגנה יפה וידס, מתנדבת בתל השומר שהפכה את הטיול למסורת. אבישלום הפך למתנדב בעקבותיה ובשנתו השמינית להתנדבות פגש בליהי, שמתארת את ההיכרות כ"אהבה ממבט ראשון". שנה לאחר מכן נסעו השניים הן כזוג והן כמתנדבים לאותו טיול, בו הרים אבישלום הפקה מושקעת, בשיאה הציע לבחירת ליבו נישואין. גם לביקורות במחלקה האונקולוגית בתל השומר הקפידו להגיע יחד.

אבישלום ז"ל

אבישלום ז"ל עם הבן רפאל 

לפני כשלוש שנים התגלתה אצל אבישלום מחלת ריאות כרונית בעקבות השתלת מח עצם שעבר בעבר. הוא החלים והיה בתחילתו של תהליך שיקום, אבל אז חלה בקורונה ונפטר. ליהי, שחלתה גם היא בקורונה, החלימה. "הקורונה גרמה לגוף שלו לקבל זבנג גדול יותר וקושי להתגבר. זה גרם לכל המערכות לקרוס", היא אומרת בעצב. "אחרי האסון היו כל מיני תגובות שהוא לא נפטר מקורונה אלא מהסרטן שהחלים ממנו. אנשים פשוט לא מודעים לפגיעה המערכתית הגדולה שהקורונה גורמת לגוף. עברתי קורונה עם מגרנות נוראיות שמצריכות התמודדות עם כמה כדורים. זה גורם לעייפות גדולה ובקושי יכולתי להרים את הילד שלי על הידיים. מי שלא חווה עדיין חושב שזה כמו שפעת, אבל תאמין לי – שפעת זה לא".

אבישלום היה הנפטר ה-279. האמנת שהקורונה תגיע לממדים כאלה?

"לא, הייתה לי תקווה שקצת אחרי שהוא נפטר נצא מזה ברמה הארצית והעולמית ונתחיל לחיות טוב יותר. לצערי זה לא קרה. פתאום המספרים התחילו לעלות. אז היה אולי נפטר אחד בשבוע, היום נפטרים עשרות בכל יום. לצערי במקום לקום על הרגליים אנחנו רק הולכים ודועכים. יש כל כך הרבה שלא נבדקים ובכלל לא יודעים שחלו. כל המדינה צריכה להירתם וכל אחד צריך לשמור שלא להדביק את המשפחה והסביבה שלו".

הסגר הנוכחי לא ממש אפקטיבי בלשון המעטה.

"נכון. אנשים באמת לא רואים מה קורה או בוחרים להתעלם. אולי פשוט רוצים לחשוב שהכל סבבה. מזעזע אותי לראות שאנחנו ממשיכים לאבד צעירים ובכל זאת ממשיכים לומר שהקורונה פוגעת גם במבוגרים. לא הבנתי, אם זה רק במבוגרים אז זה לא מזיז לנו? זה כואב מאוד, אבל אני עדיין מאמינה שבסופו של דבר אנשים ייקחו את עצמם בידיים".

לפני כחודשיים וחצי החלה לעבוד בחצי משרה במשאבי אנוש בחברת תקשוב. רפאל נכנס לגן בספטמבר שעבר, בתקווה לחזור לשגרה בהקדם עם סיום הסגר השלישי. "ככל שהזמן עובר הגעגוע לאבישלום והכאב רק הולכים ומתעצמים, אבל צריך לקום על הרגליים ולהמשיך לחיות בצל הכאב, גם בשמחה", מסכמת ליהי. "אני יודעת שאם אבישלום היה כאן הוא היה אומר לי להתעורר על עצמי ושכל החיים לפני. כששני חולי סרטן מתחתנים יש דיבור של מה אם חס וחלילה יקרה משהו, אבל תמיד אמרנו זה לזו שגם אם יקרה משהו לאחד מאיתנו, השני ימשיך בחיים".