פרסומת באנר עליון עיריית נתניה דף הבית
טובה דולב "כל השנים הרגשתי שהחינוך בנתניה במקום הראשון" טובה דולב

טובה דולב, ראש מינהל חינוך, קיבלה לא מעט תגובות מרגשות ומחממות לב בעקבות ההודעה כי תסיים את תפקידה בספטמבר. בראיון פרידה היא מסכמת שנים ארוכות של עשייה מלווה באהבה לצד שקיפות, מודה לראש העירייה על תמיכה ללא סייגים, גאה על היותה מהבודדות ששרדו בתפקיד תקופה ארוכה כל כך, ומעבירה מסר ברור למשפחה שבונה על זמנה הפנוי: "אני לא סבתא של בייביסיטר". פורשת בשיא

ראש מינהל חינוך טובה דולב 

לו נקלע זר לשיחה קולחת עם טובה דולב, ספק אם היה מרגיש שאשת החינוך מספר 1 בנתניה צפויה לסיים את תפקידה כראש מינהל חינוך בעוד פחות משלושה חודשים. אולי משום שהיא חיה את התפקיד ועדיין מדברת עליו בתשוקה גדולה, או העובדה שגם כיום היא בשיא העשייה ומשחזרת חוויות מכנס ארצי של מנהלי אגפי חינוך בים המלח, ממנו שבה שעות ספורות לפני ראיון הפרידה שהעניקה לאתר "נתניה נט".

אנשים בנתניה - "כל השנים הרגשתי שהחינוך בנתניה במקום הראשון"

ראש מינהל חינוך טובה דולב  

"לפני שהתחלתי לעבוד כאן לא גרתי בעיר וחוץ מכביש 2 לא ידעתי מה זו נתניה, אבל התאהבתי", פותחת דולב. "הרגשתי שליחות גדולה לגעת באנשים ולהיחשף למורכבות ולאוכלוסייה המגוונת בעיר. אני נהנית לפגוש בהטרוגניות הזו לייצר חיבורים ככל האפשר. אני אשלים 11 שנים בתפקיד וברור שהרגשות מעורבים כי אני עוזבת מקום שאני מאוד אוהבת. ביקשתי משתי מנהלות אגפים להמשיך להתקשר אלי ולהציק לי כשאפסיק לעבוד, כדי שהתהליך יהיה הדרגתי. אני לא רגילה שלא מחפשים אותי כל היום. מצד שני אני מרגישה הקלה אחרי למעלה משנה בה התמודדנו עם הקורונה ועם המלחמה. כמובן שלא חשבתי לרגע לעזוב בתקופת חירום, וכמו גדולים החזקנו יפה מאוד את מערכת החינוך".

אימהות במסנג'ר

לא מעט אנשים הצטערו מאוד לשמוע על העזיבה, ודולב זכתה לתגובות מגוונות, חלקן לא שגרתיות. "שמעתי ממישהו שהיה בבית כנסת ואמרו לו 'איזה יופי שראש מינהל חינוך עוזבת'. הוא שאל למה יופי, אז ענו לו שזה בגלל שאני אוהבת אריתראים", משתפת דולב. "מבחינתי זו אחת המחמאות הגדולות שקיבלתי והיא מלמדת שאני פועלת על פי חוק, לצד המון חמלה וקבלה ומחויבת לחינוך לכלל האוכלוסייה בעיר".
זו הייתה כמובן רק אחת משלל תגובות מכל קצוות העיר – מחברי מועצה ועד הורים. "אמרו לי דברים מאוד מרגשים, זה נורא כיף ומחמם את הלב", היא אומרת. "כנראה שעשיתי טוב לאנשים. אני תמיד מקשיבה ועוזרת איפה שאפשר, בשקיפות כמובן, ונותנת מענה באותה מידה לחבר מועצה ולאמא ששולחת לי בשעת בוקר מוקדמת הודעה במסנג'ר - ותהיה בטוח שיש המון כאלה בכל יום. ייאמר לזכותי שאני לא מנפנפת מעלי משימות - אם זה אצלי אני מיד עושה ומטפלת". בנימה הומוריסטית יותר היא מוסיפה כי "החבר'ה שלי במינהל, אם לומר בעדינות, באבל. זה קשה לכולם, אבל אני מנשימה אותם ואומרת מי שאוהב אותי צריך להגיד לי 'טובה - את צריכה ללכת'. טוב לפרוש בשיא בזמן שרוצים אותך".

מרים ואני

אחד הגורמים המשמעותיים לעשייה הענפה והמשובחת של דולב היא הגיבוי המלא לו זכתה מראש העירייה, מרים פיירברג-איכר. "במפגש הראשון בינינו היא הבטיחה שתתמוך בי ולא ייחסרו לי תקציבים לכל מה שאני רוצה, וחד משמעית – היא עמדה במילה שלה", מפרגנת דולב. "היא תמכה בי גם ברעיונות לא פשוטים – תגבורים, חדשנות, פתיחת אזורי רישום, חינוך מיוחד ועוד. מרים הייתה איתי ובשבילי והלכה איתי יד ביד לאורך כל הדרך. זה לא מובן מאליו ואני שומעת מקולגות שלי שזה ממש לא ככה במקומות אחרים". אני מודה לה ואוהבת אותה מאוד.

גם העובדה שהיא אוטוטו סוגרת 11 שנים בתפקיד ממש לא מובנת מאליה. "בכנס בים המלח הראו דיאגרמה, לפיה ראש מינהל מכהן בממוצע בין שנתיים לארבע שנים, אנשים לא שורדים בתפקיד הזה. הכי הרבה היה שמונה שנים ומי שישב לידי צחק, כי יודעים שאני חריגה מאוד בתחום הזה", היא אומרת. "אני גאה לומר שהגענו לאחוז מרשים של זכאות לבגרות וכל השנים הרגשתי שהחינוך במקום הראשון".

אנשים בנתניה - "כל השנים הרגשתי שהחינוך בנתניה במקום הראשון"

ראש מינהל חינוך טובה דולב  

דולב, אמא לשלושה בנים וסבתא לשלושה נכדים, עדיין לא יודעת לאן מועדות פניה, אבל לא מתביישת לומר מה השאיפה שלה בכל הנוגע לנתניה: "הייתי רוצה להיות חברת מועצה, סגנית ראש העיר והממונה על החינוך", היא מצהירה. מעבר לזה, היא מעוניינת לשקוד על מיזם חדש בתחום החינוך. בשלב זה היא לא מנדבת יותר מדי פרטים, אבל מבהירה כי "זה משהו חדש שעדיין לא עשו בארץ. אקרא חומרים, אסע להשתלמויות בחו"ל וזה חלום שאני מקווה מאוד להגשים אותו".
אנקדוטה משעשעת לסיום נוגעת לשאר הדברים אותם תעשה בזמן הפנוי. משגמלה בליבה ההחלטה לעזוב, בישרה על כך דולב לראשונה לראש העיר. אפילו את בניה שלה הפתיעה רק לאחר מכן. "בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית התחילו לכתוב לי 'איזה יופי, עכשיו יהיה לך זמן בשבילנו' ", היא צוחקת. "אבל זה לא יעזור להם. יש לי נכד בן 5 שאני לוקחת להצגות ומוזיאונים וכבר מזמן הבהרתי שאני לא סבתא של בייביסיטר, אלא של תרבות".