הפלגים התורניים בעיר חתמו על מסמך משותף הקורא לעירייה לפתוח מוסדות תורניים ראויים למען ילדי העיר. בינתיים, הנתק מול העירייה נמשך, ההפגנות צפויות להימשך. אחד ההורים: "אנחנו תורמים המון לעיר ולמדינה, למה אנחנו צריכים להיות אזרחים סוג ב' ?"

הפגנה בנתניה

הפגנה לפתיחת אולפנה וישיבה תיכונית בעיר

 
למעלה מחודש מפגינים הורים רבים מול עיריית נתניה למען פתיחת אולפנה ראויה מבחינתם לבנות העיר וכן מוסדות חינוך ראויים לילדיהם במסגרת החינוך התורני. כעת עולה המאבק מדרגה, כאשר לאחרונה נחתם מסמך בו איחדו כוחות כל נציגי הרבנים והחינוך התורני בעיר, זאת בתקווה שהעירייה תשמע סוף סוף את קולם ותיאות להיענות לבקשתם.
בינתיים, המציאות הבעייתית מלמדת שבהיעדר מוסדות ראויים, נאלצים מאות הורים לשלוח את ילדיהם, תלמידי כתות ז'-י"ב, ללמוד מחוץ לנתניה. כך קורה עם ארבעה מילדיו של יניב גוזלי, אב לשבעה מקריית השרון, שלדאבונו לא זוכים ללמוד בעיר מגוריהם. "אני משלם בערך 7,000 חודש בחודש כדי שילדיי יקבלו את המסרים התורניים שאני מעוניין בהם וברמה שאני רוצה", זה אבסורד", הוא אומר בשיחה עם "נתניה נט". "אין תקשורת עם העירייה. לא מוכנים לדבר איתנו, ואני לא מבין למה. אני מייצג מאות הורים, אנחנו בעלי מקצועות חופשיים, תורמים לעיר ומשרתים את המדינה. למה אנחנו צריכים להיות אזרחים סוג ב'? ראש העירייה עשתה הרבה למען העיר, אבל היא לא מוכנה להיפגש עם ציבור גדול כל כך. כשנגיע ללב של מרים, אני בטוח שהיוצרות יתהפכו".
גוזלי היה ממקימיו של בית הספר היסודי "ברקאי", שזכה להצלחה גדולה ואף זכה בפרסי חינוך. "גם כדי להקים את בית הספר הזה נלחמנו שלוש שנים", הוא אומר. "בסופו של דבר בכל שנה 80 בנות יוצאות ללמוד מחוץ לנתניה וזה מעציב אותי מאוד. העירייה מנסה לנגח אותנו, בזה לנו ומציעה פתרונות כמו האולפנה בבר אילן או הישיבה בבני עקיבא, שהם ברמה תורנית נמוכה מאוד. אני מצפה מראש העיר שלפחות תיתן לנו את הצ'אנס להעניק לילדינו חינוך ברמה שמגיעה לנו".
ומה באשר למסמך הרבנים? "כולם נלחמים יחד, זה דבר שעוד לא קרה בנתניה", מסכם גוזלי. "אלו שחתמו על המסמך אחראים על השכונות. המסרים האלה יחלחלו כעת לבתי הכנסת ואנשים ייצאו החוצה להפגנות המוניות. זה מה שיקרה בסופו של דבר".