ליוסי קרלוס נודע על אדם מבוגר שבמשך חמש שנים נמנע ממנו לטייל בעקבות קטיעת רגלו. יחד עם חבריו במנהל האכיפה ובשיתוף אנשי עסקים גויס כסף עבור קלנועית, שנרכשה השבוע במזל טוב. קרלוס: "אני מאושר ועדיין עם צמרמורת. האיש בכה מהתרגשות" 

קולנועית

קרלוס מעניק את הקולנועית 

בימים של ריחוק חברתי, נעים לגלות שאפשר גם אחרת באמצעות הצד הרגיש והאנושי שקצת הלך לאיבוד בתקופת הקורונה. ליוסי קרלוס, פקח בעיריית נתניה, נודע על אדם מבוגר, קטוע רגל, שבמשך חמש שנים תמימות נאלץ לשבת ספון בחדרו בלא אפשרות לטייל. בתגובה, קרלוס גייס את חבריו הפקחים ובשיתוף אנשי עסקים דאג לרכוש עבור האיש קלנועית.

"אני מכיר את הבן אדם עוד כשהייתי ילד בשכונת סלע, הוא זמר מצוין מהעדה הטריפוליטאית. תמיד היינו "רודפים" אחריו והוא היה חבר של כולם", מספר קרלוס, שבתקופת המשבר דואג לחלק עם חבריו חבילות מזון לאנשים הנמצאים בבידוד. "יום אחד ראיתי אותו על כיסא גלגלים ובהמשך גיליתי שקטעו לו את הרגל. מיד החלטתי שאקנה לו קלנועית".

יציאה ראשונה מבית האבות לאחר 5 שנים 

אותו קטוע רגל, ששמו ויקטור, לא שש לקבל טובות וסירב תחילה להצעתו של קרלוס. "הוא לא אחד שמבקש טובות, אבל הסברתי לו שלא יעזור לו בית דין. בסוף הוא הסתכל לי לתוך העיניים עם קצת כעס ואמר: 'אתה יודע מה – תקנה'. כנראה נמאס לו בלבלתי לו את המוח", משחזר הפקח, שלא בזבז זמן ועירב את חברו מהפיקוח, תומר תייר. "תומר שלח הודעות בקבוצות החברים שלו, ותוך שעתיים גייסנו חצי מהסכום", מתגאה קרלוס. "את החצי השני מימנתי מכיסי".

לאחר שהשיג את הסכום הדרוש, הגיע קרלוס כדי לרכוש את הקלנועית מיד שרה. את רגע מסירתה לוויקטור הוא לא ישכח זמן רב. "אני עדיין עם צמרמורת, הוא פשוט בכה מהתרגשות והיה מאושר", הוא מתאר. "אין לך מושג איזו התרוממות רוח זו. מבחינתי הוצאנו את הבן אדם מבית הסוהר. אני שמח שזכינו לעשות מצווה, וחשוב לי שיידעו שאנחנו הפקחים לא רק מחלקים דו"חות, אלא גם עושים מעשים טובים".