הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נתניה עתרה לבית משפט השלום על מנת להרוס חלקים משני בתי כנסת בנתניה 

בית כנסת

בית כנסת צדק חסד ואמת | צילוםף פיניש ריהוט אומנותי לבתי כנסת 

הוועדה המקומית לתיכנון ובניה נתניה עתרה להרסת חלקים מבתי כנסת בדרום העיר, האחד בית הכנסת "צדק חסד ואמת" של עולי אירן והשני בית הכנסת "בית יוסף" של עולי מרוקו.
הוועדה המקומית טוענת כי בבית הכנסת "צדק חסד ואמת" נבנו, שלא על פי היתר בניה, מטבח, שירותים וגדר לפני שנים ארוכות, ובניה זו מפריעה כעת לכביש האמור להיסלל בשכונת אגמים.
בבית הכנסת "בית יוסף", טוענת הוועדה המקומית, נבנה אולם גדול ללא היתר, אשר אף הוא מונע את המשך סלילת הכביש האמור.
משרדו של עו"ד ד"ר ניסן שריפי, המייצג את מתפללי בתי הכנסת הללו, השיב השבוע מלחמה שערה נגד הוועדה המקומית וטען בתגובה מיקדמית כי לבית המשפט אין כלל סמכות לדון בענין הריסת בתי כנסת או חלק מהם, שכן חוק מנדטורי בשם "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל" קובע במפורש כי בית משפט בישראל לא יברר ולא יחליט ב"כל משפט או עניין הקשורים במקומות הקדושים או בבניינים הדתיים או במקומות הדתיים בישראל". 

צוות ההגנה במשרד ד"ר שריפי, ציין עוד בתגובתו לבקשת צו ההריסה של הוועדה המקומית כי על ועדה מיוחדת שיקים שר הדתות או ראש הממשלה למצוא פתרון לסלילת הכביש מבלי לפגוע במבנים הקדושים, כפי שמצווה גם החוק המנדטורי שמסתבר כי עודנו בתוקף.
בנוסף לכך, צו ההגנה מסתמך גם על המשפט העברי, האוסר  להרוס חלקים מבתי הכנסת, כפי שמצויין בתלמוד ובפוסקים.
צוות ההגנה הביא תקדים של ד"ר ניסן שריפי עצמו מלפני כ-21 שנה, עת שמנע את הריסת בית הכנסת של שמעון סופר בנתניה בטענה דומה.
שני התיקים מונחים כעת על שולחנו של שופט בית משפט השלום בנתניה אלי ברנד, אשר הינו שופט דתי, ומעניין לראות כיצד יתייחס לתיקים אלו.