"בחרנו כהורים בחינוך ממלכתי-חילוני. אל תכפו עלינו זרם אחר"

ההורים של תלמידי שז"ר מסרבים להשלים עם ההחלטה לסגור את בית הספר. לצד הקמת קבוצת מאבק וקבלת חוות דעת מקצועית נגד המהלך, הם מתכוונים להמשיך להילחם על דור העתיד בשכונת נאות שקד. מור ארוצקר-נצר, סגנית הנהגת ההורים בבי"ס שז"ר, מספרת בראיון נרחב על החשש להעביר את הילדים לביה"ס הדתי בשכונה, הקושי של ההורים להגיע למוסדות חינוך מרוחקים יותר, ופונה לראש העיר: "אם היא תחליט לשנות את ההחלטה – שז"ר יישאר פתוח"

ערב הסברה 

להורי התלמידים בבית הספר שז"ר בשכונת נאות שקד (אזורים) אין רגע של שקט מאז הודיעה העירייה על החלטתה לסגור בשנת הלימודים הבאה את בית הספר החילוני היחיד בשכונה, לכאורה בגלל מיעוט נרשמים. הם מצדם, מסרבים בכל תוקף לקבל את רוע הגזירה ולא מתכוונים לבחול באמצעים על מנת לשנות אותה.
השבוע התקיים ערב הסברה, בו הוצגה התנועה הארצית התומכת במאבקם של ההורים. התנועה ניהלה בעבר בהצלחה מאבק דומה נגד סגירת בית הספר 'גבריאל' בחיפה, שנשאר בסופו של דבר פתוח. אותה תנועה גם חיברה את קבוצת המאבק של ההורים לפרופ' אביהו שושנה מאוניברסיטת חיפה, שניפק חוות דעת מקצועית אודות הנזק שייגרם לתלמידים במידה ואכן סגירת שז"ר תצא אל הפועל. בנוסף, הוחתמו הורים רבים על עצומה כנגד המהלך, ועם כל אלה בכוונתם להמשיך בשיח מול העירייה במטרה לשנות את ההחלטה השגויה והקשה מבחינתם.

דתי 'לייט'?

אחת האימהות שעומדות בחזית המאבק היא מור ארוצקר-נצר, אם לשלושה וסגנית הנהגת ההורים בבית הספר שז"ר, שחרדה לגורלם של ילדיה במידה וההחלטה תישאר על כנה. לדבריה, מרגע שהתבשרו על ההחלטה לסגור, עברו שלושה ימים עד קבלת מכתבי שיבוץ, כשהאופציה הראשונה היא שלהבות חב"ד הדתי בשכונה, לצד מוסדות חילוניים מרוחקים יותר – קמפוס דורה, אילן רמון ודוידי.

"בעירייה הציגו לנו את שלהבות חב"ד כבית ספר דתי 'לייט' – מתפללים בבוקר, הבנים יחבשו כיפה שיוכלו לקבל בבית הספר והבנות יגיעו בחצאיות. לא אמרו לנו שיש שם הפרדה בין בנים לבנות", היא פותחת בראיון ל'נתניה נט'. "מבחינתם זה לייט, אבל הבחירה שלנו כהורים היא לחנך את ילדינו בממלכתי-חילוני ולא בדתי. אל תחייבו אותנו לבחור בזרם אחר שלא מתאים לנו. הבן שלי לא חובש כיפה והבת שלי לא לבשה מעולם חצאית, למה לכפות את זה עלינו?".
למרות הדברים, מודה מור כי מבחינה טכנית לא תהיה להורים רבים ברירה והם ייאלצו לרשום את ילדיהם לבית הספר הדתי, רק משום מיקומו הגיאוגרפי בשכונה. "שז"ר מוגדר כבית ספר ספורט בשיתוף עם מכללת וינגייט, המעודד תזונה נכונה ואורח חיים בריא. כדי לא לפגוע בשיעורי הליבה, הוסיפו שיעורי ספורט למערכת, כך שהילדים מסיימים כל יום בשעה 13:30, מה שמאפשר לאימהות בחצי משרה לאסוף אותם ולהיות איתם אחר הצהריים", היא מרחיבה. "מה הן יעשו כשהילדים ילמדו רחוק מהשכונה ויסיימו כבר ב-12:45? עבור הורים רבים, שגם נעזרים בהורים שלהם, זה יהיה קשה מאוד".

מיתוג מחדש

המציאות בשז"ר השתנתה בשנים האחרונות מן הקצה אל הקצה. אם בעבר דבקה בו סטיגמה של "בית ספר דפוק" עם בעיית אלימות, נשירות ורמה נמוכה, הרי שכאמור היום המצב שונה בתכלית. "בשלוש השנים האחרונות אין נשירות ומה שהיה בעבר ממש לא נכון לעכשיו", מחדדת מור. "תלמידים רבים מבית הספר שלנו משתייכים לתוכנית 'פסגות' היוקרתית, שמאפשרת לילדים ללמוד בכתות מצוינות בחטיבה ובתיכון ומלווה אותם לעיתים גם בצבא ובאוניברסיטה. מוזר, אבל לנו נאמר ששז"ר נסגר בגלל נתונים נמוכים ואין ילדים שמפרים האחד את השני".

טענה נוספת שעלתה היא שבשז"ר יש כתות קטנות בני 20-22 תלמידים וכמו כן כתה אחת בלבד בכל שכבה. "השיווק של בית הספר פשוט לא היה טוב ופחות ופחות נרשמו בגלל השם שהיה לו בעבר", היא מסבירה. "בעירייה אמרו לנו שבכלל חשבו שעושים לנו טובה ורק חיכינו לצאת מבית הספר הזה, אבל מדובר במקום נהדר שמכיל אותנו ואת המשפחות שלנו, מכיר גם את הסבים והסבתות שמסייעים באיסוף ומעניק יחס אישי לכל תלמיד. כתות קטנות? תביאו עוד ילדים, תשנו את השם, תמתגו אותו מחדש כבית ספר ספורט ותארגנו הסעות אלינו לילדים מחוץ לשכונה. אין לי ספק שזה יצליח".
גוון קולה משתנה כשהיא נשאלת על ההשלכות הקשות במקרה של סגירה. "מהלך כזה ישנה את כל פני השכונה. בית ספר זה לב של שכונה ולא סתם הסיסמה שלנו היא 'שז"ר זה לב, שז"ר זה בית'. אם יוציאו את התלמידים מהשכונה היא תתחיל להתפורר. מדברים פה על פיתוח ופינוי-בינוי, אבל מה עם כל הילדים שיגיעו לנאות שקד? לאן ישלחו אותם? נילחם בשיניים יום ולילה ולא נרים ידיים, כי פשוט לא יכול להיות שסוגרים את בית הספר החילוני היחיד בשכונה. הפחד שלנו שהילדים ידרדרו, יפלו בין הכיסאות, ינשרו, יסתובבו ברחובות ופשוט ילכו לאיבוד".

יש תחושה שבדומה לסגירה של מרכז העיר בשבת, נעשה פה ניסיון להקשות על הציבור החילוני.
"אני מאוד מקווה שלא מתכוונים לעשות כאן מאבק בין חילונים לדתיים. יכול להיות ששלהבות חב"ד הוא בית ספר מעולה, אבל מיועד לאנשים שמאמינים בדרך הזו. תלמדו בכיף, אבל לא על חשבון בית ספר חילוני אחר, מה גם שלשלהבות בכלל לא מגיעים מהשכונה שלנו, אלא משכונות מרוחקות. לתלמידים הדתיים שלנו בשכונה יש מענה בבית הספר אמי"ת עמיטל. לא צריך כאן עוד בית ספר דתי ובטח שלא לסגור את שז"ר על חשבון אחד כזה".

לסיום, ביקשה ארוצקר-נצר לפנות אישית לראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר: "את אישה חזקה, בולדוזר, וכולנו יודעים שכאשר את רוצה משהו – הוא קורה", היא אומרת בהתרגשות. "אם מישהו יכול לשנות את ההחלטה זו רק את, ואני באמת מאמינה שאם תחליטי לשנות אותה, תמצאי גם את התקציבים להשאיר את בית הספר פתוח. עתיד ילדינו הוא הדבר הכי חשוב, וזו מטרת העל שלנו".

נתי בירמן מה-נעים, מנכ"ל ארגון "תנועה ישראלית" המלווה את התושבים במאבק: "התנהלות עיריית נתניה היא דוגמא קלאסית לאופן הקלוקל שבו רשויות מקומיות מקדמות מדיניות. במקום להתנהל בשקיפות ולשתף את ההורים בתהליך כדי לקבל הבנה טובה יותר של הצרכים בשטח ולהתאים את המענים, מתקבלות החלטות מעל ראש התושבים שבסוף אף אחד מהצדדים אינו מרוצה מהן."