האם אנו רוצים לחיות בשמחה? בהחלט!
חיינו גדושים בפעילות מרובה הן בבית, בעבודה, בחיק המשפחה הקרובה והרחוקה, ובסביבה החיצונית. אנו חשופים למגוון רגשות, רגשות מעורבים אשר יוצרים בלבול, כעס, אשמה, חרטה, והיא זו שמובילה אותנו להימנעות משמחה אמיתית, מחופש מוגבל, חופש שמהול בסייגים ואיסורים מבלי שהתכוונו לכך
חרותנו שנחתמה בסוג של תנאי כחוזה פנימי עם עצמנו להימנע מלהגיע למקום האמיתי במלוא העוצמה.
מה משתק אותנו להגיע לשיא הוויתנו? ובכן, הפחד.
הבריחה מהפחד וההימנעות מלעמוד מולו מצמיחה רעיונות ודימויים, הסיבה לפחד הוא אי הרצון לעמוד מולו.
ובמקביל, אחת התכונות שמעולם לא נחשפנו אליה ,גם לא טרחו לספר לנו עליה היא תכונה שנקראת "אומץ", התנסות הרווחה שבה צרכינו מתמלאים בקשות ותשוקותינו מתממשות מאליהן, והשמחה הפורצת אינה יודעת גבולות.
המציאות מורכבת ומשתנה, לכן נדרש מאתנו להתאים עצמנו אליה. לעיתים יש להרפות ולשחרר, ולעיתים יש להשתמש בכלים שישנם ברשותנו על מנת להתמזג עם מציאות וסביבה משתנים.
אומץ, רוח חזקה, נחישות, חופש, שמחה, יצירתיות ועוד הרבה הינם ההגנה לשם יצירת קרקע יציבה בכל תחומי החיים.
כל אותן תכונות נהדרות שנמצאות פרושות לפנינו , ואין אנו חשים בהן, זה משום שעדיין לא הורגלנו להחזיק אותן בחיקנו ולאמץ חזק על מנת שיהפכו למנת חלקינו. תכונות אלו הן הטבע הראשוני שנדחקו הצידה ובמקומם התיישב לו פחד, הססנות וחוסר גמישות יצירתית ומחשבתית.
הרשו לעצמכם באומץ רב לחבק מחדש את הטבע.
והנה שיר שכתבתי המוקדש לכם בשמחה.
"שקט סערה"
הנח לזמן להשקיט את סערה שבך
מתוך הרגל שוכנת
הנח ליום בהיר להתפשט בגופך
ואת האש דועכת
למדו אותך שאין אחרת
נסחפת כעיור למערבולת
לא מצאת דבר, אבדת זמן יקר
כעת חזור, ולעולם לא מאוחר
לתקן את העבר.