גבייה

במדינת ישראל אלפי בעלי חוב לא פועלים לגבות את חובותיהם

חלק ניכר מאותם בעלי חוב אלו הנם נושים של חברות בע"מ שפעילותן אינה קיימת עוד או לחילופין מעולם לא הייתה קיימת באמת.

בעלי החוב פועלים תחת ההנחה שבהיעדר ערבות אישית או אחרת ובהיעדר פעילות בחברה החייבת, לא ניתן יהיה לפרוע את החוב ועל כן אין כדאיות כלכלית בהשקעת זמן ומשאבים נוספים בגבייה.

חברות נקלעות לקשיים כלכליים

בעוד ישנם מקרים כי חברות אכן נקלעות לקשיים כלכליים במהלך פעילותן העסקית הרגילה עקב נסיבות אובייקטיביות וכוחות שוק, ישנם מקרים רבים בהם פועלים בעלי המניות ו/או נושאי המשרה בחברה ברשלנות וחוסר אחריות תוך עצימת עיניים לכך כי בפעולותיהם הם מובילים את החברה לחדלות פירעון וליצירת חובות כלפי צדדים שלישיים.

מצב עניינים זה מסב נזק רב למסחר החופשי במשק וגורם לכך כי צדדים נרתעים מלהיכנס לעסקאות מלכתחילה או לחילופין מנהלים עסקאות בהיקף מצומצם משמעותית מההיקף הרצוי והדרוש להם. בהתאם, קטן היקף המסחר במשק והכל עקב החשש כי צד לעסקה לא יוכל להיפרע את חובו אם חלילה תיקלע החברה לקשיים.

לא זו אף זו, גם כאשר מגיעים אותם בעלי חוב לקבלת ייעוץ משפטי בעניין אפשרויות הגבייה העומדות בפניהם, במקרים רבים יחזק עו"ד שאינו בקיא בתחום הגבייה את הסברה המוקדמת של בעל החוב וייעץ הוא לבעל החוב להימנע מניסיונות גבייה עקרים.

גבייה מחברה נטולת פעילות - אפשרית!

אכן, גבייה מחברה נטולת פעילות שלא סיפקה ערבות משמעותית לבעל החוב הינה משימה מורכבת ומסובכת יותר אך בהחלט לא מדובר במשימה בלתי אפשרית ואף לא קרוב לכך. הדבר יהיה כרוך לעיתים בנקיטה בהליכים שונים לצורך ביצוע בירורים עובדתיים ומשפטיים ולחתירה לקבלת סעדים מתאימים, אך עת יינתנו אלו יוכל בעל החוב להתקדם משמעותית בדרך לגביית חובו.

ראשית, בעל חוב יוכל תמיד לפעול נגד בעלי המניות בחברה באופן אישי באמצעות הכלי המשפטי המוכר בשם "הרמת מסך". אומנם חוק החברות מאפשר "הרמת מסך" רק בהתקיימות מספר תנאים, ובין היתר, כשמתקיים חשש להונאה או לנטילת סיכונים בלתי סבירים של בעל מניות או שנעשו בידיעת בעל המניות אך מדובר עדיין בצוהר נרחב שפתח המחוקק לטובת נושים שיוכלו להיפרע מבעלי המניות עצמם חלף החברה אשר אינה אלא כלי ריק בשלב זה.

כמובן שנטל ההוכחה כי אכן בוצעו פעולות מהסוג המוזכר לעיל מוטל על כתפיו של בעל החוב, ועל כן מוטב כי ההליך ינוהל באמצעות מומחה משפטי בתחום אשר יודע לזהות התנהלות בעלי מניות בחברה שיש בה כדי להביא להרמת מסך ולהצביע על "אותות מרמה" אם כאלו התקיימו. כמו כן, יוכל עורך הדין לנקוט בהליכים אשר יש בהם לספק את המידע הדרוש להוכחת האמור לעיל וביניהם הליך לפירוק החברה.

שנית, חוק החברות מקנה אפשרות לייחס קיומו של חוב ואחריות לגביו לנושא משרה בחברה שיכול להיות מנהל, דירקטור וכיוצ"ב.

מנגנון זה נקרא "חובת זהירות של נושא משרה" והוא מטיל על אותם נושאי משרה בחברה אחריות מקום בו נוהגים הם ברשלנות בפעולותיהם באופן שיכול לפגוע בחברה עצמה, בנושאי משרה אחרים והן בצדדים שלישיים.

האופן בו הדברים נבחנים הינו באמצעות אותו המנגנון הקיים בפקודת הנזיקין ובוחן התקיימות יסודות עוולת הרשלנות – התרשלות, חובת זהירות מושגית וקונקרטית (כולל קיום קשר סיבתי בין הפעולה של נושא המשרה לחוב שנוצר) והנזק עצמו.

הוכחת רשלנות מצד נושא משרה לגבי חוב שנוצר לחברה כלפי צד שלישי תוביל ליכולת היפרעות מאותו נושא משרה באופן אישי ובכך להקל את מלאכת הגבייה.

המנגנונים המוצגים לעיל מהווים רק חלק מאפשרויות הפעולה הקיימות לבעל חוב של חברה שהינה נטולת פעילות ולא סיפקה ערבות אישית ו/או אחרת לקיום התחייבויותיה. עו"ד מיומן יוכל להגדיל משמעותית את סיכויי הגבייה של בעל חוב אשר התייחס להתחייבויות הנידונות כ"חוב אבוד" עד אותה עת.

לסיכום, נראה אפוא כי פעילות גבייה מיומנת ומושכלת תהווה כוח משמעותי שיספק יתרונות ב-2 רבדים השלובים זה עם רעהו גם ברמה הציבורית:

1. הרתעת בעלי מניות ונושאי משרה בחברה מלפעול באופן רשלני תוך העמדת צדדים שלישיים בסיכון והכל תחת ההנחה כי הם מוגנים תחת מטריית ה"יישות המשפטית הנפרדת" שמספקת להם החברה.
2. הקניית ביטחון לצדדים שלישיים לבצע עסקאות עם חברות בע"מ בהיקפים הדרושים לצדדים על מנת למקסם את הרווחים של הצדדים ובכך למקסם צמיחה של המשק בכללותו.

על כן, בטרם תאמרו נואש בדקו את כלל האפשרויות העומדות בפניכם לגביית חובותיכם.

 

הכותב הנו עורך דין העוסק בתחום הגבייה וחדלות הפרעון

 

**אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או כתחליף לכזה. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.

כותב המאמר: לירן נצח – משרד עורכי דין העוסק בתחום המסחרי.  למידע נוסף לחצו כאן

בלוגים, דעות, נתניה נט