מאחורי הסולחה ההיסטורית של הספורט הישראלי

כל חובב כדורגל ישראלי שהיה נשאל עד לפני חודשיים מהו הסכסוך הקשה ביותר והמתוקשר ביותר בכדורגל הישראלי, היה עונה ללא היסוס – הסכסוך בין שני מאמני נבחרת ישראל לשעבר ושניים מגדולי ענף הכדורגל בישראל, שלמה שרף ואברהם גרנט וכל חובב כדורגל שהיה עונה זאת היה צודק - בין השניים זרם דם רע במהלך השנים, שהתעצם על ידי התקשורת וחורשי רעה משני הכיוונים

הזדמנה לפתחי השנה אפשרות לשים קץ למריבה הארוכה ולהשכין שלום בין שני האנשים היקרים הללו, והחלטתי לקחת אותה בשתי ידיים.

רצה הגורל, והסולחה ההיסטורית של ישראל התרחשה דווקא בנסיבות מצערות ובבירה הבריטית - לונדון.

יגאל יעבץ ז"ל, שכיהן כדירקטור במועדון טוטנהם, הלך לעולמו, ואני הגעתי ללונדון ביחד עם שלמה שרף –על מנת לחלוק קרוב אחרון למת. מאחר ויגאל יעבץ היה מכר של שלושתנו, ידעתי שגם אברם יהיה בהלוויה. המחשבות רצו בראש, ובלי בעצם "להחליט" פשוט הבנתי שאני חייב לנצל את ההזדמנות לפייס את הרוחות ולהביא לסולחה בין שרף לגרנט, כי כמאמר הקלישאה - החיים קצרים ולבזבז אותם בריבים ושברונות לב לא מועילים לאדם. זו אולי קלישאה, אבל היא אמת לאמיתה.
הרעיון שעלה בראשי היה פשוט - אני חייב ליצור מגע פיסי ואישי בין השניים על מנת לשבור את המתח והכעס הרב שהצטבר ביניהם במהלך השנים. טפיחה על השכם, לחיצת יד – משהו שישבור את הקרח הרב שהצטבר. ברגע שאדם נוגע בחברו – מחיצות נופלות.
עד ההלוויה דיברתי ארוכות עם כל אחד מהם בנפרד, וקיבלתי את הסכמתם למהלך. על מנת לייצר את לחיצת היד ביקשתי מאברם להגיע לפני הלוויה למסעדה בה אנו נוהגים לסועד בלונדון ובעודו נמצא שם הגעתי למקום עם שלמה. לאחר כמה שניות של גישושים, ניגש גרנט כמתוכנן לשלמה, ולחיצת היד המפורסמת אירעה.
ואז קרה דבר מדהים: למרות שהסיכום היה שלוחצים ידיים ונפרדים איש איש לדרכו, בתוך שניות הלחיצה הפכה לחיבוק, וברגע שהשניים התחילו לדבר, כבר אי אפשר היה לעצור את שטף הזיכרונות והרגשות שיצא החוצה. כן, היו גם דמעות על השנים שבוזבזו. הם התיישבו במסעדה, ואני השארתי אותם לבד להמשיך להתרפק על העבר במשך שעות ממושכות, ולתכנן את המפגשים הבאים בארץ.
יותר מכל ריגש אותי משפט שאמר שלמה לאברם: "אני מבטיח להשתדל שלא נריב יותר, אני לא יודע אם יישאר לי מספיק זמן בשביל להשלים איתך שוב".וזה הלקח החשוב: הזמן שניתן לנו כאן אינו ארוך ואנחנו צריכים להפיק ממנו את המירב. קל מאוד לריב ולהתווכח, הרבה יותר קשה להשלים ולסלוח. אבל ככל שנשכיל לסלוח ולהשלים, כך ננצל בצורה המיטבית את חיינו.
גמר חתימה טובה לכל עם ישראל.

אריק איזיקוביץ', איש עסקים, ומנהל בית"ר טוברוק נתניה