למה בוצע סיכול ממוקד בבלעם הרשע?

בפרשת מטות (ל"א, ח') מסופר על כך שבלעם נהרג בחרב יחד עם חמשת מלכי מדיין (אוי, רקם, צור, חור ורבע). מדוע היה צורך להרוג גם את בלעם במסגרת מלחמה זו?

אכן, ידועה היא גישת חז"ל כי בלעם היה ההוגה הראשי של החטאת עם ישראל יחד עם בנות מואב, עניין שגם גרם לרבים מהעם לעבוד את בעל פעור, וכך גם מצויין בתורה, למעשה, כי בשל עצת בלעם עבדו בני ישראל את בעל פעור (במדבר, ל"א, ט"ז). אך מדוע דווקא בלעם נהרג ולא בלק? הרי זה האחרון רצה ברעת עם ישראל, ואילו בלעם היה רק כלי עזר בניסיון הפגיעה בעמנו, יועץ ומכשף, אשר בסך הכל רצה לקלל ונמצא, לכאורה, רק מברך.

ובכן, בעמק סוכות שבבקעת הירדן, בעיירה דיר עלא, הנמצאת כ-8 ק"מ מזרחית לגשר אדם שעל נהר הירדן, למול היישוב ארגמן, בסמוך למקום שבו נחל יבוק נשפך לתוך נהר הירדן, נתגלתה בשנת 1968 כתובת עתיקה המכונה בידי הארכיאולוגים "כתובת בלעם". גובהה של כתובת זו כמטר ורוחבה כ-31 ס"מ. היא כוללת 55 שורות, וכתובה בדיו אדום על הטיח. הכתובת התגלתה כשהיא במצב של התפוררות כמעט מוחלטת ושיחזורה נמשך במשך עשרות שנים בעזרת מיכשור מתקדם. ברם, עדיין רב בה הסתום והנסתר על המפורש והנגלה.

תרגום הכתובת לעברית מהשפה בה היא כתובה, שילוב של ארמית וכנענית, שהיו השפות בהן דיבר בלעם, הוא, כדלקמן:
"ספר בלעם ברבער (=בן בעור) הנביא חוזה אלהן (=חוזה אלוהים). הנה האלים באו אליו בלילה ויאמרו אל בלעם בן בעור כך: כה יפעל בלא אחראה אש (=ללא אש אחרת).
ויבואו אליו אלוהים בלילה, ויחזה מחזה כמאמר אל. האור האיר את האחרון שלו והאש זרחה במשפט.

ויקם בלעם בבקר ימים, והוא בכה דמעות מרות. ואנשיו עלו אליו ויאמרו לבלעם בן בעור: 'כה יעשה, מה שמעת? למה תצום ולמה תבכה? ויאמר להם: שבו ואני אגיד לכם, לכו ראו פעולות אלוהים'.
השרים התאספו, והאלים נפגשו במועד, ונאמר: 'תתפור, תסגור את השמיים עם הענן שלך. תן לחושך להיות שם, ולא אור, קדרות ולא זוהר.

כן, הכה אימה עם ענן החושך, ואל תסיר אותו לעולם מבני יעקב... נץ מהיר, עטלף, נשר, ושקנאי, נשרים, יען, חסידה, צעירי בזים, וינשוף, אפרוחי אנפה, יונה, ציפור דורס, יונה ודרור. במקום אשר רחלים ינוהגו במקל, שם ארנבים יאכלו. ולא שתו יין בגביעים. שמעו מוסר. יקחוך לחכמים. עונת רוקחת מור וכהנת. ושמעו חרשים מרחוק, וכולם רואים מצוקת שגר ועשתר (=האלים שגר ועשתר, שהיו אלילי מלחמה, אשר יחוללו רע לעם ישראל)."

 בדבריו אלה של בלעם ניתן לראות רצון עז לקלל את בני ישראל ("בני יעקב", בלשונו), וזאת באמצעות אלים כנענים בהם האמין, בראשם אל האש, רשף (היישובים רשפון וארסוף שבשרון קרואים על שמו), ואלים בדמות חיות, לרבות ציפורים ועופות, ולעניין זה ראו גם בספר הזוהר בתחילת פרשת בלק אודות עבודה זרה שבוצעה באמצעות ציפורים ועופות. ככל הניראה, בלעם מייחל בכתובת זו להשמדת עם ישראל בסיוע האלים בהם האמין.
בהמשך הכתובת מצויינות קללות נמרצות כלפי בני יעקב, בנוסח "בני יעקב...אבדין", וגם ניתן לראות את הצעותיו להחטיא את בני יעקב באמצעות פיתוי וזימה, כפי שאכן יעץ לבלק ("הן הנה היו לבני ישראל, בדבר בלעם למסור מעל בה', על דבר פעור, ותהי המגיפה בעדת ה'", במדבר, ל"א, ט"ז).

בתלמוד הבבלי (סנהדרין, ק"ו, ע"ב) מסופר שמין (כופר/צדוקי) אחד סיפר לרב חנינא כי ראה את ספרו של בלעם ("לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם"), והוא מציין שם כי בן שלושים ושלוש שנה היה בלעם החיגר כאשר הרג אותו פנחס השודד ("בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל ואתיה פנחס ליסטאה"). ובכן, היה, ככל הנראה, ספר מפורט ובו מפורטים מעלליו של בלעם עד למותו במלחמת עם ישראל כנגד מדיין.
עוד עדות לספר שבו מופיע סיפורו של בלעם ניתן לראות באמירה אחרת בתלמוד הבבלי ולפיה "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב" (תלמוד בבלי, בבא בתרא י"ד עמ' ב' וראו גם בנוסח דומה – משהו בתלמוד ירושלמי, סוטה ה', ה'), ולפי חז"ל (כמו הריטב"א והשל"ה), הכוונה היא לא לפרשת בלק, אלא לספר המספר קורותיו של בלעם, אשר עקבותיו אבדו.
בדרך אגב, נציין כי המרחק ממקום מושבו של בלק, מלך מואב, אשר ישב בעיר דיבון או בסביבתה, אל מקום מושבו המשוער של בלעם בעיירה דיר עלא או בסביבתה הקרובה הינו כ-78 ק"מ בקו אווירי וכ-103 ק"מ במסלול רכיבה. מרחק כזה ברכיבה על חמור באיזור הררי כמו מואב ועבר הירדן המזרחי במהירות של כ-5 קמ"ש לערך בממוצע נמשכת כ-20 שעות. כך בכל פעם שבלעם נקרא מחדש להגיע לבלק, הרכיבה אליו נמשכה כ-20 שעות לפחות. לאור זאת, יתכן כי רצונו של בלעם שהשליחים ימתינו וינוחו בלילות הגעתם אליו ("לינו פה הלילה, "שבו נא בזה גם אתם הלילה") תאם גם את רצונם של השליחים המותשים מהרכיבה הממושכת אליו. כאשר בלעם קם בבוקר, חבש את אתונו והלך עם שרי מואב על מנת לקלל את עם ישראל, צפי הגעתו היה רק למחרת בבוקר, או כלשון הכתוב:"ויהי בבוקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם" (בלק, כ"ב מ"א).

הנה כי כן, בסופו של דבר אומנם בלעם קילל את ישראל כאשר שב למקום מגוריו, כפי שגם משתמע מהכתוב: "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה" (דברים כ"ג, ד'-ו'). רואים זאת היטב ב"כתובת בלעם" דלעיל. מכאן, גם "הסיכול הממוקד" שנעשה בבלעם הרשע על מנת למנוע המשך ניסיונותיו לפגוע בקללותיו בעם ישראל, ולמנוע ממנו לנסות ולהחטיאם שוב, או כפי שמתוארת בכתובת בלעם שעת מיתתו: "נדקר בלבבו, נאנח, נחנק ומת".