"המשמע ה"חיובי" של המילה חירות נובע ממשאלתו של היחיד להיות אדון לעצמו. אני מבקש להיות סובייקט, לא אובייקט. להיות מכשיר של פעולותיי הרצוניות שלי, לא של זולתי. להגשים את היותי רציונאלי, וכי תבונתי היא המייחדת אותי כיצור אנוש משאר העולם". ישעיהו ברלין (הוגה דעות)

פסח


ביום שישי בערב, תתכנס המשפחה, ייתכנסו החברים, וכמעט בתזמון מושלם יתחילו לספר את סיפור הפסח. כמו בכל שנה נשיר את אותם שירים, נקריא את אותן מילים וכמו בכל שנה לא נבין את כולן. ואולם, גם ללא הבנתן, הרעיונות העולים מתוך קריאת ההגדה חודרים לתודעה שלנו. עלינו, כבודדים וכעם, להיות חופשיים. חופשיים להביע את דעותינו בכל דרך ובכל מקום, חופשיים באמונתנו ובדרכים בה אנו מביעים אותה, חופשיים בבחירות שלנו: מותר לנו להינשא למי שנרצה, לעסוק בכל עבודה שנבחר בה, לבחור באיזו מפלגה שאנו רוצים ועוד כהנה וכהנה. יש לנו זכות לחופש כל זמן שהחופש שלנו איננו פוגע באדם האחר. ישעיהו ברלין מזהיר אותנו כי "חירותם של הזאבים משמעה מותם של הטלאים."

וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם

לאחר השאלה "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", שאלה שבדרך כלל איננו עונים עליה בסדר, וחבל, מגיע מסר נוסף של הפסח:
"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים כֻּלָּנוּ זְקֵנִים כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח".
למה התכוונו חז"ל? האם באמת האמינו שאם לא היינו יוצאים ממצרים היינו עדיין עבדים? לא זאת הכוונה. מלמד אותנו הכתוב כי אין חובה שההיסטוריה תחזור על עצמה. אין חובה שעם עבדים יישאר עבד, שאישה מוכה תישאר עם בעלה המכה, שילדים מנודים לא יצאו מבדידותם ויתחזקו, שהחלש יישאר חלש והבור יישאר בור. וכדברי הרב יונתן זקס "כשאנו יושבים סביב שולחן הסדר וקוראים על מסע אבותינו מלחם העוני אל יין החירות, אנחנו מתחייבים להנחה רבת חשיבות: להיסטוריה יש משמעות. לא נגזרה עלינו חזרה אינסופית על הטרגדיות של העבר. לא בכל מקום קיימת מצרים: הפוליטיקה אינה בהכרח ניצול של רבים בידי מעטים: לחיים יש פוטנציאל להיות שונים ונאצלים. הם לא רק חיים של רדיפה סתמית אחר הכוח והעוצמה". (אני מודה לרב עידו פכטר על הלימוד).

אוטו קומוי 1892-1945

כשאני קוראת את הדברים של ישעיהו ברלין ושל הרב יונתן זקס אני חושבת על אדם שהתחלתי להכיר לפני כחודשיים שלושה בלבד. אני מתכוונת לאוטו קומוי, נשיא ההסתדרות הציונית בהונגריה במלחמת העולם השניה. קומוי פעל כנגד כל הסיכויים והצליח להציל אלפי ילדים ומבוגרים. הוא השתמש בכל הכישורים שלו כדי לנהל משא ומתן עם השלטונות ההונגרים ואנשי הצבא, עם חבריו הציוניים ועם התנועות היהודיות האחרות. הוא ניהל מגעים עם מדינות שמחוץ להונגריה וכל זאת עשה בצניעות ובמסירות נפש להצלת יהדות הונגריה. יחד עם זה היה יהודי וציוני גאה, שלא וויתר על הערכים שלו גם במחיר חייו, אותם שילם בסוף המלחמה.
אני מזמינה את כולכם/ן להגיע למתנ"ס עיר ימים בערב יום השואה ה-1 במאי לטקס ולהרצאה על אדם נפלא זה שיישם את המסר של הגדת הפסח – הייה חופשי והייה חלוץ בדעותיך ובמעשיך.

בלוגים, דעות, נתניה נט