שעת בוקר מוקדמת בנהר היאור - סמל עוצמתה של מצרים. מקור הפרנסה והכלכלה של תושבי האזור. מימי הנהר הצלולים זרמו להם בנחת, כביכול מסתירים את הדרמה המתחוללת בתוכם

בת פרעה

 מתוך הספר "מן התורה" מאת לוין קיפניס 

יבוא היום ומי הנהר ייצבעו באדום הנורא כנקמה על תעלולי פרעה ונתיניו. אך כעת, הכול שלו ורגוע. התינוקות הרבים שהושלכו למים לא השפיעו על הנוף וצווחות האימהות על שפת הנהר לא גרמו לשינוי בזרימת המים.

קבוצת נערות מתקרבת למקום, לבושם מעיד שהינן בנות אצולה מארמון המלך. דמות אחת בולטת נישאת מתוך הקבוצה. בתיה בת פרעה, במידת מה ניכר שמשהו אצלה אינו כתמול שלשום. בימים האחרונים היא מחליטה לעשות שינוי בחייה. היא מואסת בדרכו של אביה ומחליטה להתגייר. תרבות העבודה הזרה במצרים כבר עוברת כל גבול, כל דבר במצריים מקבל ממד אלילי. אבא אליל, היאור אליל, הכבש אליל. ומי שמשדר אנושיות נתון להשפלות, לעבדות ודמו הפקר לכל.
היא מתכוננת לטבילה במי היאור, להסיר מעצמה את טומאת אלילי אביה. למעלה בשמיים מתכננים כבר את הצעדים הבאים. מספר שעות לפני כן הושקה בדמעות של תפילה תיבה קטנה ובה תינוק בן שלושה חודשים העונה לשם טוביה. במשך שלושה חודשים הוסתר טוביה הקטן בבית הוריו, אמו העניקה לו את שמו "כי טוב הוא".

לא רק אמו העניקה שם לילד, שמות נוספים כדוגמת אביגדור, מלכיא-ל, יקותיא-ל, יהויקים, שמעיה ועוד ועוד. ניתנו לו עקב תכונותיו המיוחדות ונפלאות של הילד. ככה זה כשנולד מושיען של ישראל.
ובינתיים בתיה נכנסת אל המים, היא שומעת קול בכי. קול הבכי אינו דומה לשל תינוק רגיל. בכיו של העולל משמיע את זעקת מאות אלפים המשוועים לישועה. בכי של נער בוגר שמבין ויודע מהי שליחותו. מבטה של בתיה מופנה אל התיבה הנמצאת במרחק רב, מעל 100 מטרים מפרידים בינה ובין התיבה, כניסה לעומק המים עלולה לסכן את חייה. אבל היא עושה השתדלות ומושיטה יד, הנס נעשה והתיבה מגיעה אל ידה. מספר שניות לאחר מכן היא חובקת את טוביה-אביגדור-מלכיאל-יקותיאל-יהויקים... בחיקה.
התינוק נרגע ואיתו מגיעה ההבנה. ילד יהודי בידי. הילד מהול, האור על פניו. הקדושה והטוהר מעידים כאלפי עדים על שורשיו של הילד. בתיה בת פרעה מודעת לכך שכאשר ידעו את מי הצילה, אין עתיד לשניהם. מספיק גדרות וחומות היא כבר פרצה. כל צבא מצריים מתעסק בלמצוא ילד יהודי שנולד בחודשים האחרונים. אביה מדיר שינה מעיניו לאחר שחרטומיו סיפרו לו שנולד מושיען של ישראל. הצלת הילד לא תעבור בשתיקה.
אבל לא כך בתיה, שוחה נגד הזרם, קוראת לילד בשם המעיד על "חטאה" משה – כי מן המים משיתיהו. היא שוכרת מינקת יהודייה שתטפל בו, הילד גדל על ברכיו של מלך מצריים ובכל יום שעובר עלול הסוד לפרוץ החוצה.
ומלמעלה מביט בורא העולם ומתחייב למי שהלכה עם האמת עד הסוף. דבקה בדרכו למרות הקשיים והסיכונים והצילה נפש אחת מישראל. ממנה תבוא הישועה, השגחה פרטית תלווה אותה לאורך הדרך ותינצל מכל פגע. וההיסטוריה תיכתב ותיחקק לדורות על שמה, כך שמתוך עשרת השמות "משה – רבינו" יהיה השם השגור בפי כל.
וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא תני רבי מאיר אומר טוב שמו רבי יאשיה אומר טוביה שמו. (מדרש רבה שמות)
"וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה" ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר לה הקדוש ברוך הוא לבתיה בת פרעה משה לא היה בנך וקראתו בנך אף את לא את בתי ואני קורא אותך בתי... ומשה הרי עשרה אמר לו הקב"ה למשה חייך מכל שמות שנקרא לך איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה... (מדרש רבה ויקרא)

שבת שלום ומבורך

בלוגים, דעות, נתניה נט