על איסור השוחד וניגוד העניינים של שופטים.
לאחרונה עלו לכותרות פרשיות מתחום ניגודי העניינים של שופטים שונים, בעיקר שופטי בית המשפט העליון

בית משפט

 

פרשת השבוע, פרשת שופטים, מתרה כלפי השופטים כבר בפסוק הראשון שבראשה, אודות החובה לשפוט ללא אינטרסים זרים: "ושפטו את העם משפט צדק".
אכן, "משפט צדק", הינו מונח ערטילאי- משהו, שהרי "צדק" בעיניו של האחד יכול שייחשב כעוול אצל השני. לפיכך, בפסוק השני בפרשתנו ישנו הסבר אודות מהות הצדק: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". 
חז"ל ביושבם לכס הדין נזהרו מאוד אף מאבק שוחד, דהיינו חשש קל שבקלים כי מדובר בשוחד, כך, לדוגמא, כאשר האמורא שמואל יצא ממעבורת ואדם סייע לו בהושטת 
היד לעלות לגדת הנהר, פסל עצמו מלדון בענינו של אותו אדם. על אמורא אחר, אמימר, מסופר כי כאשר ישב לדון בבית הדין, עפה נוצה ונחתה לו על ראשו, ובא בעל הדין והסירה מראשו. עילה זו הספיקה לאמימר לפסול עצמו מלדון בענינו של אותו האדם. הכלל המובא בתלמוד (כתובות דף ק"ה ע"ב) הינו קצר וחד: "תיפח רוחם של מקבלי שוחד".
הנה כי כן, אין ספק כי משבר האמון החריף מצד הציבור בבתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט נובע מאי הקפדה מצד השופטים לפסול עצמם כל אימת שקיים חשש לניגוד עניינים מצידם בין אם כלפי בעל הדין ובין אם כלפי נושא הדיון. שומה על שופטי ישראל להפנים, כי לא בני- אלים המה, אלא בני- אדם כקוראי האמור כאן, ויפה יעשו באם כחז"ל ימנעו מכל אבק שוחד (או אבק של ניגוד עניינים), ובכך בוודאי יעלו את אמון הציבור בהם.
שבת שלום ובריאות איתנה!!!

בלוגים, דעות, נתניה נט