בסיפא למגילת אסתר שקראנו השבוע ישנו פסוק הנראה כלא-שייך לעלילת המגילה: "ויישם המלך אחשוורוש מס על הארץ ואיי הים" (פרק י' פסוק א')

מגילת אסתר

מתוך אתר עיריית תל אביב 

מדוע פסוק זה העוסק בהטלת המס הוכנס למגילה, כאשר אין לו קשר ישיר לפסוקים שלפניו ולאחריו, העוסקים במרדכי ובאסתר?
ובכן, ראשית נציין כי, ככל הנראה, המלך אחשוורוש המוזכר במגילה איננו אלא אחשוורוש הראשון, בנם של דריווש הראשון ואטוסה, בתו של כורש הגדול. למרות שלא היה בנם הבכור, נתמנה אחשוורוש ליורש העצר, מכיוון שנולד בימי מלכותו של דריווש, לפני כ-2500 שנה.
אחשוורוש ידוע כמלך שדיכא באכזריות מרידות שהיו כנגדו במצרים ובבבל, אך בהמשך מלכותו נחל מפלה למול יוון. מלך זה, ככל המלכים הקדמונים, השליט את שררתו על נתיניו הכבושים באמצעות מיסים כבדים שהשית עליהם. בדרך אגב נציין כי גם אספסיאנוס, ולאחר מכן בנו טיטוס, הציעו לנצורים בירושלים בתקופת הבית השני, כי באם אך ישלמו את מיסיהם לקיסר הרומי, כי אז יוכלו להמשיך לנהל את חייהם באין מפריע, ואף לעבוד את עבודת בית המקדש כמימים ימימה. הללו סירבו, והסוף ידוע- בית המקדש נחרב, וכל אוצרותיו, אשר שוויים היה פי כמה וכמה מעלות המיסים אשר נדרשו הנצורים לשלם, נבזזו והיו לרכוש הרומים.
כך גם אחשוורוש חפץ היה להראות את גודלו ואת חוזקו באמצעות הטלת מס על כל מדינות מלכותו, לרבות איי הים האגאי ועד לאי קפריסין. סמיכותו של תיאור גדולת מרדכי לעניין זה של הטלת המס מעלה את ההשערה שאולי, כנהוג באותם ארמונות מלוכה, המשנה למלך, מרדכי, הוא אשר מונה כשר האוצר וניהל את מערך הכספים בחצר המלך, לרבות גביית המס, ואולי בשל כך היה רצוי רק לרוב אחיו. הללו ציפו להנחה בגביית המס, אולם לא זכו לכך...
אגב, אחריתו של אחשוורוש איננה מתוארת במגילה, אך ידוע כי נרצח ע"י ארטבנוס, אשר העלה, במקומו של אחשוורוש את ארתחשסתא הראשון על כיסא המלכות.

לע"נ אימי הורתי חנה בת חוסני נלב"ע כ' באדר ב' התשס"ה.