בעלי עסקים נסחטים ע"י עובדים "בחסות" מלשינון רשות המסים

בעל פיצוציה נסחט פעם אחר פעם ע"י עובד, שאיים כי יחשוף העלמות מסים מצד המעסיק אם דרישותיו הדרקוניות לא ימולאו עד תום. בעלת חברת צילום נתקלה באיום דומה מצד קבלן משנה שלה, שאף איים לחשוף את בגידותיה בבעלה.

שני בעלי העסקים הללו הגיעו לאחרונה למשרדה של עו"ד קרן זרקו-זמיר, המייצגת חשודים ונאשמים בעבירות מס וצווארון לבן ובחרו בטקטיקות שונות במטרה להתמודד עם האיום.

לדברי עו"ד זרקו-זמיר, מעסיקים רבים הופכים את העובדים לשותפי סוד בכל הנוגע להעלמות מסים והדבר עלול להתפוצץ בפרצופם ביום בו ירצו להיפרד מאותו עובד. סחטנות של עובד מעמידה את המעסיק בפני דילמה חריפה. אם יסכים לדרישות העובד, הוא עלול להיסחט עוד. מצד שני, אילו יסרב להיענות לסחיטה עלולות רשויות המס לפשוט על העסק, לפתוח תיק פלילי, לקנוס בקנסות כבדים, להכריח אותו להשיב את המסים שהועלמו ולעיתים להטיל עונש מאסר בפועל.

גילוי מרצון

מעסיקים רבים אינם יודעים, כי ברגע בו הם נסחטים ע"י עובד, ייתכן והדרך הפשוטה והפחות כואבת מבחינתם, היא לפנות להליך מסודר של גילוי מרצון, תוך תשלום מלוא המס שהועלם והימנעות מפתיחת הליכים פליליים.
חלק מהעובדים נוהגים לרמוז בצורה מפורשת עד מאיימת, שאם דרישותיהם לא ימולאו, הם ילשינו למס הכנסה על היקף ההעלמות אשר בוצעו בעסק לעיניהם. לדברי עו"ד זרקו-זמיר, הייתה גם פרשיה שהגיעה לפתחה, בה תיעד עובד את העלמות המסים, ומול תיעוד זה, נותר המעסיק חסר אונים, ובחר להיענות לדרישות המנופחות של העובד הסחטן.

מעסיקים רבים אינם יודעים, כי רשויות המס בישראל מעודדות מעלימי מס לפנות אליהם בגילוי מרצון, ומבטיחות חסינות מפני הליך פלילי ואי גביית כספים מעבר למסים שהועלמו.
עם זאת הפנייה להליך גילוי מרצון צריכה להתקבל בכובד ראש תוך שקלול קריטריונים שונים, כמו גובה חבות המס, דרישות העובד הסחטן ובעיות שעלולות לצוץ במהלך הליך הגילוי מרצון. לשיקולים הענייניים הללו מצטרפים גם מניעים אמוציונליים של חוש צדק או יצר נקמה, שאף מקשים על קבלת החלטה בעניין.
במקרה של בעל הפיצוצייה, מספרת עו"ד זרקו זמיר, כי במכלול השיקולים המעסיק החליט לפנות להליך גילוי מרצון, כדי שלא יצטרך להיכנע לאיומי סחיטות בלתי פוסקים. מה גם שהמס השולי שהמעסיק היה צריך לשלם בגין ההעלמות היה קטן יחסית, כ-120,000 שקלים לתקופה של 5 שנים, וזהו אכן הסכום אותו שילם לרשות המסים.
במקרה אחר, מספרת עו"ד זרקו זמיר על בעלת עסק עצמאית ואמידה בתחום הצילום שהעלימה חלק מהכנסותיה, כשחבות המס המשוערת שלה עמדה על כ-250 אלף שקלים. היא נקלעה לסכסוך עבודה עם אחד הצלמים שהעסיקה, שאיים כי ילשין עליה לרשויות המס. בנוסף, איים העובד כי יגלה לבעלה כי היא נוהגת לבגוד בו. "האישה, שחששה מפירוק משפחתה, החליטה שלא לפנות להליך גילוי מרצון, ולשלם לעובד תשלום מנופח וחסר פרופורציה לחבותה אליו - תמורת שתיקתו", מספרת עו"ד זרקו זמיר.

לדברי עו"ד זרקו זמיר, אופן הגשת בקשה לגילוי מרצון הוא מסודר ובעל אלמנטים קבועים. "הבקשה צריכה לעמוד בכל מיני קריטריונים, ויש להכיר מה מותר ומה אסור", מדגישה זרקו-זמיר, "אין טופס פורמאלי שממלאים, אלא זו בקשה שנבנית עם עו"ד הבקיא בחומר ובעל ניסיון בתחום המסים".

מה אם לרשויות המס מידע מוקדם?

במקרה זה הבקשה לגילוי מרצון עלולה להידחות. "נניח שהעובד הקדים את המעסיק ודיווח על העלמת המס לרשות המסים, והמעסיק לא ידע זאת, דיווח בעצמו ועשה גילוי מרצון, בקשתו של המעסיק כנראה לא תאושר מאחר ובידי הרשויות כבר מצוי המידע", מסבירה עו"ד זרקו זמיר. "חמור מכך, ייתכן שהמעסיק, בגילוי, חשף מידע שהעובד לא ידע, ושרשויות המסים היו מתקשות להוכיח, אולם כעת, לאחר הגילוי מרצון, הודאת המעסיק הגיעה לרשויות המס והן ישתמשו בה כחלק מכתב האישום שיוגש כנגד בעל העסק".