נתבע בשל פוסט בפייסבוק

כתב פוסט משמיץ על רופא עיניים אצלו נותח ונתבע על לשון הרע. בית המשפט דחה את התביעה בטענה כי מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית 

מטופל, עו"ד במקצועו, שעבר ניתוח לייזר לתיקון הראייה בשתי עיניו, התלונן בפני המרפאה על כאבים וזומן לפגישה עם הרופא המנתח. לטענת המטופל, הרופא לא התפנה לקבלו בשעה שנקבעה, ולאחר המתנה ממושכת עזב את המרפאה מבלי שנבדק כלל. 

בעקבות החוויה הלא נעימה פרסם המטופל פוסט בפייסבוק, בו תיאר את השירות שקיבל ואת אכזבתו מהרופא שניתח אותו.

"הייתי אומר לכם ראו הוזהרתם, אך במקרה זה אומר רק הוזהרתם" כתב המטופל, כשהוא רומז כי הניתוח שבוצע בו לא צלח וכי הוא עדיין סובל מכאבים וזקוק למשקפי ראיה.
הפוסט זכה לתגובות בקרב חברי הפייסבוק של המטופל, ועורכת דין שעובדת איתו שיתפה אף היא את הפוסט.
הרופא פנה לשניהם בבקשה להסיר את הפוסט בטענה כי מדובר בלשון הרע, אך נענה בשלילה.

הגשת תביעה

הרופא הגיש תביעה נגד השניים, בשמו ובשם המרפאה שבבעלותו, על סך 280,000 שקלים. "הנתבעים הינם עורכי דין במקצועם, המודעים לכוחה של המילה הכתובה ולהשלכות של כתיבה או אמירה מצדם באמצעות מדיה כלשהי, לרבות הפייסבוק", טען הרופא בתביעה שהגיש. 

המטופל וחברתו עורכת הדין, יוצגו ע"י עו"ד רן שפירא שטען בכתב ההגנה, כי הפרסום אינו עולה לכדי לשון הרע. עו"ד שפירא הוסיף, כי גם לו היה בכך לשון הרע, הרי שהפוסט חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק "מדובר בפרסום מותר שנעשה בתום לב ובשפה ראויה ומכובדת, תוך ביטוי לאכזבתו האישית של הנתבע מהשירות שניתן לו על ידי התובעים" עוד טען כי האמור בפוסט היה אמת והדברים נכתבו בשפה ראויה ובתום לב ולרשות התובע עמדה האפשרות להגיב בפרסום נגדי דבר שלא נעשה.
השופטת שרון גלר מבי"מש השלום בת"א קיבלה את עמדת הנתבעים ודחתה את התביעה, תוך שקבעה כי הפוסט שפורסם אינו משום לשון הרע, ואם היה כזה, היו עומדות לנתבעים ההגנות שבחוק. "אין בתוכן הפרסום משום התיימרות מצד הנתבע לטעון לאמת עובדתית כללית כלשהי, ביחס לכישוריו ולרמת שירותו של התובע כלפי כל לקוחותיו", קבעה השופטת. "לקורא הסביר ברור כי מדובר בתקרית אישית ונקודתית, ובעיקר – בדעתו ובהתרשמותו האישית של הנתבע, המבוססת על ניסיונו האישי והחד פעמי".
בנוסף, חייבה כבוד השופטת את הרופא בהוצאות משפט.