עברה הליך לקשירת חצוצרות, החצוצרה השמאלית לא נקשרה
תביעה: אישה חרדית נכנסה להיריון למרות שרופאיה קשרו לה את החצוצרות וועמדה מול דילמה קשה, הפלה או סכנת חיים
בתביעה אותה הגישו עוה"ד דוד פייל ועדי אברג'יל, תושבת נתניה, נטען כי האישה, אם לשישה ילדים שנולדו בניתוח קיסרי, התבשרה ע"י רופאיה כי היריון נוסף יעמיד אותה בסכנת חיים ועל כן הומלץ לה לעבור הליך רפואי של קשירת חצוצרות בחלק מהניתוח הקיסרי האחרון שתבצע.
האישה הסכימה לביצוע הפרוצדורה, אך בדיקה שנערכה מיד לאחר הניתוח העלתה ממצאים מחשידים, אליהם, נטען בתביעה, לא התייחסו הרופאים. בדיעבד, הסתבר שהחצוצרה השמאלית כלל לא נקשרה. בממצאים שהתקבלו בבית החולים נרשם כי החצוצרה השמאלית מכילה קטע רקמה אפורה, וכי לא ניתן לקבוע בוודאות את מקור הרקמה. "מהדו"ח הפתלוגי עולה, כי החצוצרה השמאלית לא הוצאה ולמעשה לא נקשרה", טוען עוה"ד פייל בנוסף, התובעת כלל לא עודכנה על תוצאות הבדיקה".
לימים, החלו האישה ובעלה, שרצו בהגדלת המשפחה, בתהליך קבלה כמשפחת אומנה, במטרה לאמץ ילד. אך לאחר מספר שבועות חשה האישה שהיא בהיריון ובבדיקה ביתית נמצא כי אכן כך הוא המצב. האישה מיהרה ופנתה אל הרופא שערך את קשירת החצוצרות וזה התרה בה להפסיק את ההיריון לאלתר, מפני שהדבר מעמיד אותה בסכנת חיים.
כך מצאה את עצמה האישה החרדית מול דילמה קשה מנשוא: לערוך הפלה ולמעשה לרצוח את פרי בטנה, ע"פ אמונתה הדתית, או להמשיך בהיריון ולהעמיד את עצמה בסכנת חיים. האישה בחרה להמשיך את ההיריון, אך כעבור מספר שבועות, נפטר העובר שבבטנה והיא נאלצה לעבור הפלה.
שקעה בדיכאון כבד
לאחר ההפלה סבלה האישה מדיכאון קשה והחלה מטופלת בתרופות פסיכיאטריות, שאותן היא לוקחת עד היום על בסיס יומיומי. בנוסף, היא החלה ליטול גלולות על מנת למנוע את כניסתה המחודשת להיריון וסבלה מתופעות לוואי קשות. בשל ההיריון, הפסיקו בני הזוג את תהליך הקבלה כמשפחת אומנה, מה שהוסיף על תסכולה הרב של המשפחה.
לדברי רפואיים שבדקו את האישה מטעם התביעה, היא תצטרך לעבור פרוצדורה ניתוחית מתקנת, הכרוכה בסבל נוסף ובסיכון בריאותי במטרה לקשור את החצוצרה.
"על מנהל מחלקת נשים ויולדות היה לעבור על תוצאות הבדיקה הפתולוגית, ולהבחין כי למעשה לא בוצעה קשירה של החצוצרה השמאלית", קבע ד"ר רביע, מפורום רופאים, מומחה למיילדות ולגניקולוגיה. "במקרה זה חלה חובה לזמן את שני בני הזוג, ובשיחה מתועדת להסביר להם את ההשלכות ואת אפשרויות הטיפול העומדות בפניהם, לאור מצבה של האישה, כולל הצעת תכנית מניעת פריון". לדבריו לו היה רופא סתכל על הפתולוגיה בסמוך לניתוח, היה מבין כי חצוצרת שמאל לא נקשרה ומעדכן את התובעת ואת בעלה, מה שהיה מונע את כניסתה להריון כשנתיים מאוחר יותר.
לדברי ד"ר רביע הסיכוי להיכנס להריון לאחר קשירת חצוצרות הוא נמוך מאד. "נתון זה מדגיש את הרשלנות באי ביצוע קשירת החצוצרה, דבר שלא מנע כניסה להריון נוסף, וחייב הליך של ריקון הרחם על ידי טיפול תרופתי לאור הפלה נדחית".
התביעה לפיצויים, הועמדה על הסכום המקסימלי הקבוע בחוק בגין נזקי גוף, 2.5 מיליון שקלים והיא נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בירושלים.