הועדה המקומית לתכנון ובניה תשלם לתושב מיליוני שקלים

פסק דין שניתן מבית המשפט המחוזי מרכז קבע, כי הועדה המקומית לתכנון ובניה "לב השרון" תשלם למעלה מ- 2 מיליון שקלים לתושב היישוב עין שריד

אילוסטרציה | fotolia 

על פי תביעה של תושב עין שריד ושני בניו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, הופקע מהתושב מגרש בשטח של דונם ורבע, ובמקומו היה אמור התושב לקבל שני מגרשים חלופיים קטנים יותר. אלא שהתושב קיבל מגרש אחד בלבד. המגרש השני שהובטח לו נמכר לצד שלישי. הייעוד של השטח שהופקע מהתושב, ועליו בית מגורים ישן, שונה ל- שצ"פ, ונגד התושב הגישה הועדה המקומית כתב אישום בגין שימוש במקרקעין ללא היתר.

הנתבעים טענו, כי נמסר מגרש לאותו תושב, ועליו הוא הקים את בית מגוריו, ומגרש זה משקף הלכה למעשה את מלוא התמורה המגיעה לתושב בגין הפקעת המקרקעין שהיו בבעלותו.

עוד טענו הנתבעים, כאילו על מנת לקבל את המגרש הקטן השני היה צריך התושב לשלם כסף, אותו לא שילם. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-או' מתח ביקורת על המועצה האזורית "לב השרון", על הועד המקומי עין שריד, על רשות מקרקעי ישראל, על משרד הבינוי והשיכון ועל עמידר וקבע: 

"פרשנותה של רמ"י [ רשות מקרקעי ישראל ] להחלטה כאילו מאיר ומשפחתו חוייבו בתשלום בגין המגרש לוקה בחוסר תום לב של ממש. היא אינה מתיישבת עם מתכונת ההסדר שגובש עם המחוז...חובתה של הרשות המינהלית להפעיל את סמכויותיה בתום לב ולפעול ביושר והגינות ביחסיה מול האזרח.... התנהלותה של רשות מקרקעי ישראל ופרשנותה את לשון החלטת הנהלתה חורגת חריגה של ממש מסטנדרט ראוי של תום לב".

גם בדבר טענתה של רשות מקרקעי ישראל שהתושב ויתר על זכויותיו במגרש השני, קיבל בית המשפט את עמדתם של עורכי הדין בר-און וכהן וקבע, כי הסכם הפיתוח הוא " הסכם הפיתוח סותר שני מסמכים מכוננים שקדמו לו.... המסקנה המסתברת היא, שהגורם אשר ניסח את הסכם הפיתוח עיוות את המתכונת שהוסכמה באשר לחילופי השטחים במסגרת ההפקעה. כך לא ייעשה ! ניצול חולשתו של האחר עומד בסתירה מוחלטת לחובת ההגינות ותום הלב המוגברת החלה על רשות מינהלית.... התנאי המיוחד בהסכם הפיתוח סותר את המתכונת שהוסכמה על דעת הרשויות בענין הפקעת המקרקעין ממשפחתו של מאיר, והכללתו בהסכם הפיתוח נעשתה תוך ניצול חולשתו של מאיר והפרה בוטה של חובת תום הלב. לפיכך, אין בו לשנות מהמתכונת שהוסכמה על דעת כל הרשויות הרלבנטיות ושעליה הסתמך מאיר".
בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין, כי "כל אחד ואחד מהנתבעים התנער מאחריותו למכירת המגרש, תוך הפניית אצבע מאשימה אל הנתבעים האחרים".

בית המשפט קיבל את טענת התביעה וקבע, כי המועצה האזורית "לב השרון", וכן הועדה המקומית לתכנון ובניה, וכן הועד המקומי, וכן רשות מקרקעי ישראל, וכן משרד השיכון וכן חברת עמידר - הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעים.

בית המשפט המחוזי קבע, כי הנתבעים התרשלו בכך שלא העבירו למאיר את המגרש, כמתחייב מהסיכום ומהחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל, ובמקום זאת מכרו את המגרש לצד שלישי.

"זכאים התובעים לפיצוי כספי אשר נגזר משווי המקרקעין שהופקעו ואשר בגינם לא התקבל פיצוי, קרי ערכו של מגרש בשטח 750 מ"ר, בתוספת ערכו של בית המגורים הישן שעל התובעים לפנות".

הסכום שנקבע הוא סך של 1,624,800 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מלפני מספר שנים ועד לתשלום בפועל. 

בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי על הועדה המקומית לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בגובה 200,000 ₪, וכן את מלוא הוצאות המשפט שלהם. בנוסף, חוייב לשלם כל אחד מהנתבעים האחרים לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ כל אחד.
בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו  "התרשמתי, כי התובעים הם בני משפחה מוחלשת, אנשים עובדי כפיים שמתפרנסים בדוחק.
לא ניתן להתעלם מאופן נוכחות התובעים בדיונים שנערכו לפניי, עת ישבו שפופים בספסלים האחרונים אשר בירכתיו של אולם בית המשפט. אני סבור, כי אלמלא המאבק העיקש שניהלו באי כוחם, היו הרשויות ממשיכות לשחוק אותם עד דק ולא להעניק להם את מה שהובטח כתמורה הוגנת בגין הסכמתם להפקעת המקרקעין".... "יש לקוות, כי הרשויות הנתבעות, אשר התרשלו באופן בו התנהלו בעניינה של משפחתו של מאיר, יפיקו את הלקחים שיש ללמוד מפרשה עגומה זו".