האם תשלם מזונות מצומצמים לגרוש בשל מצבה הפשי

האב תבע מזונות מוגדלים מגרושתו תושבת אזור נתניה, עקב היותו משמורן יחיד. בית המשפט דחה את תביעתו בשל פערי ההשתכרות הגדולים ביניהם ובשל מצבה הנפשי הירוד של גרושתו

אילוסטרציה | fotolia

תביעה נדירה הוגשה לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, ובה ביקש האב, המשמש בשנתיים האחרונות כמשמורן יחיד על בנו, כי יוטלו על האם תשלומי מזונות ואף שיהיו מוגדלים עקב אי עמידתה המתמשכת בתשלום המזונות שקבע לה בית המשפט. 
את האם ייצגו עורכי הדין ארתור שני ורונית א. זיסמן, אשר טענו בכתב הגנתה, כי האב הוא שאחראי למצבו, מפני שהוא זה שטרח להוציא את הילד ממשמורת האם, תוך שהוא מכפיש את שמה, וגרם להתדרדרותה הנפשית, על רקע פוסט טראומה אותה היא נושאת זה שנים בשל הסכסוך הקשה והניכור ההורי, שגרם האב כלפי האם - לטענתה. 
כמו כן, בעוד שלדבריעיורכי הדין, האמא נתונה בחובות של עשרות אלפי שקלים, ויכולת השתכרותה נמוכה (היא משתכרת כ-2,500 שקלים בחודש) – נהנה האב מחסכונות בסכום כולל של למעלה מ-500 אלף שקלים, שכר ברוטו של כ-11 אלף שקלים בחודש, וממגורים ללא עלות בבית אותו ירש מאמו המנוחה. 
בנוסף, טענו עורכי הדין ארתור שני ורונית א. זיסמן שפסיקת מזונות קטין לא יכולה לשמש כלי עונשי בידי הערכאה השיפוטית. כך שמלכתחילה תביעתו איננה רלוונטית לפי הדין החל בנושא מזונות ילדים.

לנוכח מכלול הראיות והטענות, קבעה כבוד השופטת מירב אליהו מביהמ"ש למשפחה בפתח תקווה כי על האם להשתתף מעתה ואילך במזונות הקטין בסך של 480 שקלים בחודש, עד אשר מצבה הנפשי יאפשר לה למצות את יכולת השתכרותה, ובכפוף לשינויי נסיבות עתידיים. 
"ככל שהנתבעת תמצה את פוטנציאל השתכרותה, הרי שאין ספק שיהיה בידיה די לסיפוק צרכיה האישיים", קבעה השופטת. "יחד עם זאת, וחרף העובדה שבהתאם לפסיקה על האם למצות את פוטנציאל השתכרותה, התרשמתי שנוכח הקושי הנפשי הניכר היטב על הנתבעת, והנסיבות הקשות בהן חיה, לא יהיה בידיה למצות פוטנציאל השתכרותה זה בעתיד הנראה לעין". 
לאור כל זאת השופטת מצאה לנכון לדחות את עתירת האב לחיוב גרושתו במזונות מוגדלים, בשל הנתק והתנהלותה של הנתבעת מול הקטין. "שוכנעתי כי מצבה הנפשי של הנתבעת הוא הגורם לנתק", קבעה השופטת. "אינני סבורה כי הנתבעת רוצה בנתק ואינה חפצה בקשר עם בנה, להפך – אין כל ספק בליבי שהנתבעת אוהבת את בנה והייתה חפצה לקשר עמו, אולם מצבה הנפשי אינו מאפשר לה לעשות כן". השופטת הוסיפה כי קיימת חשיבות רבה לשמירת הקשר בין שני ההורים לילדיהם, והביעה תקווה כי הצדדים יעשו כל שביכולתם ואף יעזרו באנשי מקצוע כדי להביא לחידוש הקשר שבין האם לילד וקביעת זמני שהות, צעד שיהיה בו להיטיב את מצבם הנפשי של כל הנוגעים בדבר.
לאור כל זאת, קבעה השופטת כאמור  את דמי מזונות הקטין שעל האם לשלם בסכום של 480 שקלים בחודש בלבד, כולל דמי אחזקת המדור. בנוסף, קבעה השופטת כי תוקף החיוב הוא ממועד פסק הדין, כפי שביקשו עוה"ד זיסמן ושני. בנוסף, נקבע, הצדדים יישאו בהוצאות חינוך הקטין כך שהאב יישא ב-70% מההוצאות, ואילו האם תישא רק ב-30% מההוצאות, ואותה חלוקה תתבצע גם באשר להוצאות בריאות חריגות של הקטין. תוקף תשלום דמי המזונות, נקבע, הוא עד הגיעו של הקטין לגיל 18 או עד סיום תיכון, המאוחר מבין השניים.