מאסר בפועל למנהל מרפאה לבריאות הנפש בנתניה

רופא מומחה בפסיכיאטריה הורשע כי עשק מטופל נכה צה"ל ואף הטריד אותו על מנת שלא יתלונן

המטופל פיתח תלות בנאשם ואף התפתחו אצלו חרדות שמא ינטוש אותו ויחדל לטפל בו. הנאשם ניצל זאת כדי לקחת מהמתלונן מתנות כספיות שונות.

הנאשם הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה, אשר שימש מנהל המרפאה לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה וריכז את הטיפול בנכי צה"ל. המרפאה משמשת כספק של משרד הביטחון, אשר שילם עבור הטיפולים בנכי צה"ל. המתלונן הוא נכה צה"ל אשר סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD ומהפרעות נפשיות אחרות, בעקבות פציעתו במלחמת יום הכיפורים, ונזקק בעטיין לטיפול נפשי-פסיכיאטרי.
במסגרת התוכנית הטיפולית שלו, ביקר המתלונן במרפאת הנאשם באופן קבוע לשם קבלת טיפול ומעקב אחר מצבו הבריאותי. הטיפול במתלונן היה חלק מתפקידו של הנאשם כעובד הציבור והוא לא צריך היה לקבל שכר כלשהו מהמתלונן עבור עבודתו ואסור היה לו לקחת מהמתלונן דבר. 

המטפל לקח מהמטופל מתנות כספיות שונות 

המטופל פיתח תלות בנאשם ואף התפתחו אצלו חרדות שמא ינטוש אותו ויחדל לטפל בו. הנאשם ניצל זאת כדי לקחת מהמתלונן מתנות כספיות שונות. על פי כתב האישום נהג הנאשם לקחת מהמתלונן כסף בסכומים שנעו בין 200 ל-500 ₪ בעת ביקוריו במרפאה ובהמשך עבר לטפל בו גם במסגרת ביקורי בית וגבה ממנו סכום מצטבר של לא פחות מ-10,000 ₪ בין היתר, נוכח העובדה שהנאשם התלונן רבות בפניו אודות מצבו הכלכלי העגום. בנוסף, הסכים הנאשם להצעת המתלונן לקחת את הרכב שלו לשימושו, רכב אותו רכש בסיוע משרד הביטחון במסגרת זכאותו כנכה צה"ל. במהלך התקופה בה החזיק הנאשם ברכב עבר 6 תאונות, אשר ברובן דאג לכך שהמתלונן ישתתף בתשלום בגין תיקון הרכב. במהלך התקופה בה השתמש הנאשם ברכב נאלץ המתלונן להשתמש בתחבורה ציבורית. בהמשך ביקש הנאשם מהמתלונן סך של כ-8,000 ₪ כהלוואה, כאשר ניסה המתלונן להתקשר לנאשם ושלח לו מסרון על מנת שיחזיר לו את הכסף בדחיפות, ניסיונותיו ליצור קשר עם הנאשם העלו חרס. לפיכך, החליט המתלונן לערב את אגף השיקום בנושא. כאשר נשלח לנאשם מסמך שבו הודיעה לו הפרקליטות כי נשקלת העמדתו לדין והוא הוזמן לשימוע, שלח הנאשם למתלונן שני מסרונים טלפוניים מטרידים במטרה להניע אותו לחזור בו מהדברים שמסר בחקירתו.

"הנאשם מרום מעמדו ותפקידו ניצל עד תום את האמון שרכש לו המתלונן" 

ביה"מ גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 20 חודשים, פיצוי כספי למתלונן בסך 45,000 ₪ וקנס כספי בסך 5,000 ₪.
מדברי ביה"מ "נסיבות ביצוע העבירה חמורות ובזויות, ופוגעות בליבת הערך המוגן שהינו הצורך להגן על פלגים חלשים בחברה. הנאשם מרום מעמדו ותפקידו ניצל עד תום את האמון שרכש לו המתלונן והתלות שפיתח בו, על מנת להפיק טובות הנאה כלכליות משמעותיות. אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא בדפוס פעיל שהפעיל הנאשם מבלי להתעשת, במהלך תקופה ארוכה".