ניתוח חדשני להחלפת מפרק הירך בלניאדו

 

מדובר בתופעה שמופיעה, לרוב, אצל אנשים מבוגרים מעל גיל 70 אולם גם אנשים צעירים אחרי שברים במפרק או הסובלים ממשקל יתרת, בעיות גנטיות או התפתחות לא תקינה של המפרק במהלך הילדות עלולים להזדקק להחלפת המפרק - כמוצא אחרון לאחר שנוסו טיפולים שמרניים תרופתיים וכן טיפולים בפיזיותרפיה. 

כאשר קיים קושי בהליכה והכאבים גורמים לפגיעה באיכות החיים אין מנוס מניתוח להחלפת המפרק.

השיקולים שעמגו בעבר כנגד ביצוע הניתוח

1. הצורך להחליף מפרק ביולוגי במפרק מכני עם אורך חיים מוגבל
2. הגישה המסובכת לאזור הניתוח עמוק בגוף ועטוף בשרירים וגידים המפעילים את המפרק 

בזכות חומרים חדשים של השתלים ושיטה חדשה בביצוע הניתוח, ניתן כיום לתת מענה טוב יותר לשתי הסוגיות המקשות על ההחלטה לביצוע הניתוח.

החלפת סחוס המפרק

במהלך הניתוח מוציאים את התפוח של ראש הירך ומבצעים השחזה להכנסת משתלים מיוחדים העשויים ממתכת ומותאמים לפי הגודל והאורך האנטומי. כך למעשה מחליפים את הסחוס של המפרק במשתלים חלקים מקרמיקה, מתכת או פוליאתילן. אורך החיים של השתלים עומד כיום על מעל 20 שנה, ולרוב אפילו יותר כך אין צטרך לחשוש כי בהמשך החיים יפוג תוקפו של השתל עם צורך לניתוחים חוזרים.

לשיפור הגישה למפרק בניתוח מצטרפת השיטה החדשה שמוצעת למנותחים ב"לניאדו" החוסכת חיתוך של שרירים או גידים במהלך הניתוח על מנת להחדיר את השתל למפרק.

ד"ר קלוד פיקאר, מנהל המחלקה האורתופדית ב"לניאדו" מסביר: "מיקום המפרק בתוך הגוף הוא עמוק יחסית. עד לפני כארבע שנים היינו נכנסים אל המפרק מהצד או מאחור ונאלצים לחתוך שרירים או גידים בדרך אל המפרק. כמובן שהחיתוך הזה היה מתבצע בדיוק מרבי ובעדינות, אולם עדיין מדובר בחיתוך. הגישה החדשה מאפשרת לי, כמנתח, להגיע אל המפרק דרך קדמת הירך בלי לבצע כל חיתוך של שריר או גיד אלא רק באמצעות הפרדה בין שרירים או גידים". משמעות הגישה הניתוחית החדשה היא החלמה מהירה יותר מהניתוח וכן פחות אובדן דם. הגישה החדשה פותחה באירופה ומוצעת לראשונה ב"לניאדו".