מדינת ישראל צפויה להכיר בקייסים – כהנים ורבנים על פי יהדות אתיופיה, כמנהיגים רוחניים שיוכלו לשרת את כלל הציבור במועצות הדתיות. חבר המועצה בנתניה ובן העדה, דניאל מהרט: "כולנו שמחים ומתרגשים. שנים סבלנו מהממסד הרבני וזו החלטה היסטורית"

היסטוריה עבור הקהילה האתיופית: לאחר שנים ארוכות של מאבק נקבע השבוע כי המדינה צפויה להכיר בקייסים כמנהיגים רוחניים.

sigadiria

חג הסיגד | צילום: רן אליהו

כמנהיגים רוחניים, יוכלו הקייסים לתת שירות במועצות הדתיות לכלל הציבור ולא רק לבני העדה. יש לציין שהקס מוגדר כמנהיג רוחני, כהן או רב, על פי יהדות אתיופיה, וההחלטה צפויה להביא לסיומן של תחושות קיפוח קשות בקרב חברי העדה בכל רחבי הארץ.

"זה ממש טרי ואין ספק שמדובר בהחלטה היסטורית שמשמחת ומרגשת מאוד את כל הקהילה האתיופית בנתניה", אמר חבר מועצת העיר ובן העדה, דניאל מהרט. "לא מדובר בעניין של התקנים אותם יקבלו הקייסים, כמו בעובדה שסוף סוף יזכו למעמד המגיע להם ויוכלו לעסוק בענייני דת בדיוק כמו הרבנים. זה משמעותי מאוד".

חשוב להזכיר כי בנתניה ישנם ארבעה קייסים שניים בשכנת חפציבה וכן בסלע ובקרית נורדאו. בין השאר הם רשאים לחתן זוגות ולבצע שחיתות, אך בממסד הדתי וברבנות לא מכירים בכך. "זו אמנם החלטת ממשלה, אבל ישנו תהליך עד שהדברים יקבלו תוקף ויקרו בשטח", מבהיר מהרט. "נצטרך לעקוב ולראות איך הדברים יתפתחו כי אנחנו לא יודעים עדיין איך יגיב הממסד ה. במשך שנים סבלנו מהם בטענה שאנחנו ספק יהודים והם לא מכירים בנישואין, כמו גם בשחיטה של הקייסים שהיא כי קרובה למקור. זה השפיע לרעה בהרבה מובנים, כמו למשל על תעסוקה של צעירים אתיופים במסעדות כשרות למהדרין. חשוב להחזיר את הכבוד שנרמס לאורך השנים ואני מקווה מאוד שההחלטה הזו תיושם בהקדם האפשרי".