מירב רודה נחרדה לגלות שגני העירייה של שני ילדיה לא ממוגנים, ומסרבת לשלוח אותם למסגרות החינוכיות. בראיון כואב היא מספרת על פתרונות לא מעשיים בעליל שהוצעו לה ולא מבינה למה בנתניה מעדיפים להשקיע בכיכרות

גן הרדופים, נתניה 

גן הרדופים, נתניה

"אין לילדים שלנו מקום בטוח להיות בו", כך, בקצרה ובכאב, מסכמת מירב רודה ימים ארוכים בהם פעלה ללא הרף למציאת פתרונות שיאפשרו לשני בניה בני ה-3 ו-4 לשהות במרחב מוגן במקרה של אזעקה, אך ללא תוצאות. במהלך השיחה איתה קשה להאמין שאנחנו בעיצומה של שנת 2021. "הילדים כבר למעלה משבוע בבית, ובאופן אישי איבדתי תחושת זמן", היא אומרת בייאוש. "העירייה לא מספקת מענה ופתרונות ואנחנו פשוט מרגישים מופקרים".
התחושות הקשות של רודה, שנולדה וגדלה בנתניה, לא נוצרו בחלל ריק. במתחם הגנים שברחוב הלפרין, שם לומד בנה הצעיר בגן הרדופים, שלושה גנים במספר, אך באף אחד מהם אין ממ"ד. בשעת חירום אמורים הילדים להיכנס לחדר השירותים ולשכב על הרצפה מתחת לכיורים, במקום שמלא כולו חרסינות. מעבר לסכנה המוחשית, הדבר הוא גם בניגוד להנחיות פיקוד העורף.

גן אלון, נתניה 

גן אלון, נתניה

בגן אלון שברחוב השבעה המצב לא שונה בהרבה, ורודה נדהמה לשמוע מבנה הבכור כי ביום בו נשמעה אזעקה בנתניה התבצע "תרגיל" בגן, בו נכנסו הילדים לחדר השירותים וכיסו את ראשיהם בידיהם. יצוין כי במתחם הגנים ברחוב השבעה ישנם שלושה גנים שבאחד מהם ממ"ד, אך הפרוצדורה הכרוכה בהגעה אליו מחייבת את הגננת לצאת עם 30 ילדים אל הרחוב ולהידחס עם ילדי שאר הגנים פלוס נשות הצוות – כ-100 איש במספר בסך הכל, בתוך ממ"ד אחד, והכל תוך דקה וחצי. "הגננת לא תצא לרחוב עם 30 ילדים ולא מוכנה לקחת אחריות על החיים שלהם, ובצדק", אומרת רודה. "מדובר בגנים ישנים ולא ממהרים לבנות בהם ממ"ד. ב-2014 בדקו התכנות של ממ"ד לאחר צוק איתן, ושם זה נגמר". גם הדיבורים על הפסקת אש רחוקים מלהרגיע אותה: "יכולות להיות הפתעות ומחר-מחרתיים תהיה אזעקה, מה אז?", היא מוחה. "לילדים שלנו אין מקום בטוח להיות בו. אני ועוד עשרות הורים לא נשלח את הילדים לגן עד שלא תהיה רגיעה מוחלטת".

מחכים לחסדי שמיים

כאמור, רודה פנתה לעירייה ואף לפיקוד העורף, אך נותרה ללא מענה הולם. "עשו לי פינג פונג והעבירו אותי מאחד לשני", היא מספרת. "העירייה החליטה שגנים לא ממוגנים יהיו סגורים, אבל גם זה לא פתרון. בהמשך אמרו לנו להגיע למקלט חליפי, וכמובן אומרים שזה עניין של תקציבים. בתל אביב, למשל, מיהרו לדאוג למיגוניות בגנים ללא ממ"ד. אצלנו במקום להשקיע בביטחון משקיעים בכיכרות וביופי של העיר".
כשפתרון מעשי ומספק לא נראה באופק, קשה לרודה לשמור על אופטימיות. "המצב הזה נמשך כבר המון שנים ואין צפי לפתרון", היא מסכמת. "מספרים לנו שזה תלוי במינהל הנדסה, מנהל חינוך וכל מיני ועדות. כנראה שמנסים להתיש אותנו כדי שנרד מזה. אני ועוד הורים רבים מוצאים את עצמנו מחכים לחסדי שמיים ושיתייחסו אלינו לפני שיקרה אסון. כמי שכל החיים בנתניה, ההתנהלות של העירייה הכי מאכזבת שיש. הילדים שלנו לא מוגנים, נקודה. אנחנו צריכים להתחנן אליהם שיבנו ממ"ד? זה דבר בסיסי שהעירייה הייתה צריכה לדאוג לו מזמן, אבל לא שמה את הנושא בראש מעייניה. כשכולם בלחץ, מבוהלים ודואגים, ומנגד אף אחד לא מספק תשובות, זו סיבה שיכולה לגרום לי לקום ולעזוב את העיר".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "כידוע, הלימודים בגנים אינם מתקיימים בימים אלה של מבצע "שומר החומות". במקרה הצורך, אותרו גנים חלופיים קרובים עם מרחב מוגן שיעמדו לרשות הילדים".