פרסומת היכל התרבות
נשיא האקדמית נתניה ונשיא איגוד בתי החולים בישראל, פרופ׳ יעקב הרט | שירן אביר כנס "רשלנות רפואית" באקדמית נתניה נשיא האקדמית נתניה ונשיא איגוד בתי החולים בישראל, פרופ׳ יעקב הרט | שירן אביר

ביום שלישי נערך באקדמית נתניה כנס העוסק ב"סוגיות בדיני רשלנות רפואית" בהשתתפות כבוד השופט בדימוס ונציב תלונות הציבור על שופטים, פרופ' אליעזר ריבלין, המדען הראשי במשרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי, נשיא האקדמית נתניה ונשיא איגוד בתי החולים בישראל, פרופ׳ יעקב הרט  ורבים נוספים. הכנס התקיים בשיתוף משרד עורכי דין רון- פסטינגר

נשיא האקדמית נתניה ונשיא איגוד בתי החולים בישראל, פרופ׳ יעקב הרט | שירן אביר

כבוד השופט (בדימוס) פרופ' אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על השופטים: "אנו רואים שבמטוטלת של בתי המשפט, בבחירה בין החולים לרופא, נוטה בית המשפט לכיוון הרופא. צריך לזכור שהמציאות משתנה. המטופל של היום הוא לא המטופל של לפני שנות דור- האינטרנט שינה המון. היום המטופל מתייעץ הרבה עם גוגל- וזו לא התייעצות נבערת, לפעמים זו אותה התייעצות באתרים שהרופא עצמו מתעדכן. השוני ביחסים משפיע גם על בית המשפט, במובן זה שבית המשפט לא יוצא מנקודת מבט של פטרנליזם – שצריך להיות יחס כזה בין הרופא והחולה. הפטרנליזם פינה את מקומו לזכות הבחירה של החולה. ואנחנו מוצאים התפתחויות מודרניות, לדוגמא- הנזק של בחירה באוטונומיה- ישנם טענות כנגד עצם מתן הפיצוי בפגיעה באוטונומיה. הטענות אומרות שאם לא נגרם נזק לחולה והניתוח הסתיים בשלום- למה צריך לפצות אותו על פגיעה בזכות הבחירה? התשובה היא שהתביעה היא בגין כך שלא הסבירו לחולה את הסיכונים, גם אם הניתוח הצליח בסופו של דבר. מפצים על פגיעה בזכות הבחירה האוטונומית שלנו. כמו פגיעה בזכות הבחירה לפרלמנט. הפגיעה היא לא גופנית היא פגיעה באישיות של התובע. לא כל השופטים מסכימים לכך- ישנם שופטים בבית משפט העליון שסבורים שאין מקום לנזק הזה".

פרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי במשרד הבריאות: "הסוגיה של אחריות מקצועית ומניעת טעויות מלווה את מערכת הבריאות שנים רבות. במהלך השנים מתקיים עיסוק בפן העיוני ואנו רוצים לשפר, לייעל ולהקטין עלויות. מצד אחד עושים מאמצים לצמצום טעויות ומצד שני למערכת יש נכונות למתן פיצוי הולם במקרים הראויים. היו המון ועדות במהלך השנים. המטרה שלנו היא להעניק טיפול רפואי איכותי בטוח עם מינימום תקלות. שכל שקל שאנחנו משקיעים בבריאות יוסיף לבריאות. לפי מבקר המדינה- יש מגמות של עליה בעלויות ובהיקף הדרישה בפיצויים. להערכתי יש כ- 3000 תביעות לרשלנות רפואית בשנה. יש גם גידול גם בפיצויים שמשולמים ובפרמיית הביטוח- ולמעשה מי שמשלם - זה אנחנו הציבור. הגידול בהוצאה הלאומית היא של כל מערכת הבריאות. העלויות מכבידות על המערכת ומגיעות במקום הוצאות אחרות. לפי נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר , בשנים 2005-2015 שולמו כ32.3 מיליארד ₪ בגין תביעות רשלנות במוסדות רפואיים ממשלתיים. חלה עלייה של כמעט פי שניים מסך התשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית בשנים 2005-2015 מ138 מיליון ₪ בשנת 2005 לכ 162 מיליון ₪ ב2015".

נשיא האקדמית נתניה ונשיא איגוד בתי החולים בישראל, פרופ׳ יעקב הרט: ״כמי שעוסק הרבה שנים ברפואה ובניהול מערכות בריאות, נושא התביעות לרשלנות רפואית לא זר לי.
לצערנו לעיתים נגרמים נזקים ולכן עולה הצורך בטיפול בסוגיה עליה אנו נדרשים היום. עלולות להיות טעויות במערכת הבריאות, רופאים מתמודדים עם הרבה סיטואציות ועם מחסור חמור בכוח אדם.
בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה במספר התביעות בגין רשלנות רפואית. יש היבטים חיוביים לעניין ויש גם היבטים שליליים לעלייה - העניין עלול לתרום לעלייה בהוצאות הבריאות, ברופאים שמפנים להרבה מאוד בדיקות ועומס מיותר וגם בריחה של רופאים״.