חזרה לשגרת לימודים בחוסר שגרה

על רקע החלטת פיקוד העורף, הילדים חוזרים באופן הדרגתי לבית הספר וכהורים אנחנו מלאי חששות. חוויית אי הוודאות שהיא מרכזית לתקופה זו מלווה אותנו גם בנושא זה.
טור מאת: מיכל בן ריי פסיכולוגית חינוכית, מדריכה בשירות הפסיכולוגי נתניה 

אנחנו חוששים מהעובדה שלא נהיה ליד הילדים במקרה של אירוע בטחוני, שואלים את עצמנו האם בית הספר יידע לתפעל את האירוע במהירות וביעילות למען ביטחון ילדינו. אנחנו חוששים שיהיה אירוע ולא נוכל להשיג אותם ולו לרגע. יש ילדים שמפחדים מאזעקות, וכהורים אנחנו פוחדים שאזעקה ראשונה בעיר תתפוס אותם דווקא בבית הספר, רחוק מההרגעה והשמירה שלנו וחוששים ממה יאמר להם בבית הספר לגבי המצב ומה ישמעו מחברים.
כל עוד הילדים בבית, במיוחד הצעירים שבהם, כהורים יש לנו שליטה מסוימת למה הם נחשפים והיינו אחראים על ההסבר שהם מקבלים לגבי המצב. למשל, יש הורים שהחליטו לא לספר על חטופים ונעדרים, רק על טילים. יש הורים שחסמו רשתות חברתיות כדי למנוע צפייה בסרטונים קשים. עם ההגעה לבית הספר הילדים עלולים להיחשף למידע נוסף מחבריהם ללא תיווך שלנו.

בית ספר מסוגל לשמור?
אם ננסה להתייחס לחששות אלה, חשוב לציין שבמצב המורכב והקשה שבו אנחנו נמצאים אלה חששות לגיטימיים. בימים אלה איבדנו חוויה של ביטחון בסיסי, גם במרחבים שתפסנו עד לפני רגע כמוגנים. עם זאת, חשוב לנו לייצר עבורנו ועבור ילדים מרחב ביטחון נפשי, ולבחון מהו אותו מרחב שנכון לנו, ולמה אנחנו זקוקים כדי שהוא יתקיים. למשל, מה לברר עם המורה פרטים טכניים שיוכלו לייצר עבורנו מרחב בטוח ככל האפשר. למשל, לשאול לגבי מיקום הממ"ד לכיתה, כמות המקום בו, הערכות של בית הספר לתרגול כניסה לממ"ד עם החזרה ללמידה הפרונטלית וכדומה. עצם ההגדרה עבורי של מה הקריטריונים של מרחב שמרגיע אותי יכולים לסייע לי ליצור את המרחב הזה עבור ילדי. כשנקבל את המידע הדרוש ונרגיש ביטחון נוכל גם לשדר תחושה זו לילדינו, ולנסוך בהם ביטחון.
אם הילד שלי נוטה לפחד מאוד מאזעקה ואני חוששת מתגובתו למצב זה בהעדרי, חשוב שאיידע את המורה שתהיה יותר רגישה לתגובותיו, ויותר קרובה פיזית. בנוסף, חשוב לתת לילד כלים להתמודדות במצבים אלה. למשל, לחשוב איתו ביחד איך יתנהלו, איך יצאו כולם למרחב המוגן, לתרגל איתו נשימות, לפנות אקטיבית למורה ולהיות לידה או לתת יד לחבר שסומך עליו. חשוב שכהורים נשדר לילדינו ביטחון ביכולתם להתמודד במצבים מעוררי חרדה.

ומה אם יראו להם סרטונים קשים?
כאמור, נושא נוסף שמעורר בנו חרדה הוא החשיפה של ילדים למידע קשה שניסינו לשמור עליהם מפניו. כהורים לילדים בגיל בית ספר יסודי למשל, יש לנו הבנה שאין לנו שליטה מלאה על מה ילדים יודעים בנושאים שונים, ואין לנו אפשרות לשמור עליהם בתוך בועה מוגנת לגמרי. האחריות שלנו כהורים היא להיות פתוחים לשמוע את הילד, לתת מקום לרגשות העולים ולהסביר לו את הדברים באופן מותאם. חשוב שנשאל את הילד מה שמע, מה הוסבר לו, שיידע שאנחנו לא מפחדים לשמוע. חשוב שנתייחס לכך שהמידע מפחיד או לא בהיר. אם יש שאלה לגבי אמינותו של המידע, ניתן מקום גם לכך. חשוב שנתווך את הדברים ונסביר אותם במילים תואמים לגיל וליכולת של הילד. לא תמיד יהיו לנו את המילים האלה. לפעמים מה שיאמר יעורר את החרדה שלנו. במצב זה חשוב שנודה לילד שבא ושאל ונתייחס לכך שהמידע שקיבל עלול לעורר פחד או בלבול. ניתן לומר שהשאלה מורכבת וכהורה אני זקוק לכמה דקות כדי לחשוב על תשובה מדויקת, ואז "אני מרוויח זמן" לחפש תשובה רגועה וטובה יותר עבור ילדי.

אז אולי יישארו בזום ודי?
על רקע כל החששות, יש הורים שהיו מעדיפים את המשך הלמידה מרחוק. עם זאת, כולנו למודי קורונה ומכירים את המגבלות הגדולות של למידה כזו לאורך זמן, על היבטים רבים, לימודיים, חברתיים, משפחתיים ורגשיים.
בנוסף, אחד הדברים שהכי שומרים עלינו במצבים קשים וטראומטיים, כמו התקופה שבה אנחנו נמצאים, זה לשמור על רציפות והמשכיות למרות הקטיעה המשמעותית שקרתה ועדיין מתרחשת. רציפות אחת שחשוב לשמור זה רציפות של תפקיד. אחד התפקידים המרכזיים של ילדים זה להיות תלמידים. ביצוע התפקיד הזה מקל עליהם ומחזיר להם חוויה היכרות וביטחון בעצמם ובעולם מסביב.
החזרה לשגרה מעט מוכרת ותפקיד התלמיד מקלה על החרדה. העיסוק במשהו שגרתי ובלמידה מכוון את המוח שלי לעסוק בדברים של חשיבה, במקום לעסוק ברגשות הפחד ואי הוודאות. המסגרת החינוכית היא המקום שבו הם פוגשים חברים. הרצף של שגרה חברתית והעיסוק בכך חשובים לבריאות הנפשית של ילדים.

החזרה למסגרות החינוך אינה ברורה לגמרי מבחינה טכנית ומלווה בהרבה חששות טבעיים. השמירה על שגרה ותחושת שליטה היא הניצחון הקטן שלנו על מצב אי הוודאות שנגרם לנו בשל המלחמה. חשוב שניתן מקום לחששות שלנו, ולצד זאת נזהה את הפתרונות שיש לנו ולילדינו וכוחות ההתמודדות שלנו. ברוב המקרים עצם החשיבה על פתרונות תאפשר למצוא אותם בעצמנו, הצוות החינוכי יוכל לעזור במקרים נוספים, ובמקרים אחרים – התייעצות עם איש מקצוע תסייע לנו למצוא פיתרון והרגעה.

אם אתם זקוקים לסיוע, אל תישארו לבד. ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי דרך המוקד העירוני בטלפון 106 בכל שעות היממה.