ערבית, ייעוץ מס,NLP ועוד במכללה העירונית להשכלה

עם השלמות של 12 שנות לימוד, השתלמויות וגמולים המשדרגים את מקומות העבודה, ובעיקר במתן מענה אישי ותחושה של בית, אנשי המכללה העירונית להשכלה מעניקים מעטפת משפחתית ומקום שפשוט נעים להיות בו. מנהלת המכללה, אליס יאמפולסקי: "ההצלחה של התלמידים היא הדרייב שלנו"

למתבונן מהצד, המכללה העירונית להשכלה בנתניה עשויה להצטייר כעוד גוף לימודי מיני רבים בו רוכשים השכלה. אלא שמבט מעמיק על מגוון הקורסים, המענה האישי והמעטפת הייחודית של עובדי המקום מלמדת, תרתי משמע, על תמונה שונה בתכלית.
"אנחנו כמו עלוקות, לוקחים את התלמידים כפרויקט ולא נותנים להם לעזוב או להפסיק", אומרת בגאווה אליס יאמפולסקי, מנהלת המכללה, הרוח החיה והלב הפועם במקום. 23 שנים היא נמצאת בתפקיד, ועדיין שומעים בקולה את ההתרגשות לצד תחושת השליחות, אליהן עוד נגיע בהמשך.
בכל הנוגע לפן הלימודי, הרי שהמבחר במכללה העירונית להשכלה עצום. במסגרת זו ישנה השלמת השכלה ל-12 שנות לימוד, כאשר כבר חמש שנים ברצף זוכה המכללה במימון מטעם משרד החינוך. בהמשך זיהו במכללה את הצורך לתהליך מדורג יותר, וכעת ישנן תעודות גם ל-8 ו-10 שנות לימוד. כמו כן, קיים מערך השתלמויות מקיף, בכלל זה של עמיתי שחר און, אחת מעמותות ההסתדרות. "יש להם מגוון רחב של קורסים, דוגמת קרימינולוגיה, אנגלית ומחשבים, שמובילים בהמשך לתוספת במשכורת", מסבירה יאמפולסקי.

השתלמויות נוספות הן בשיתוף עם העמותה לעובדי מדינה, שנהנים מקורסים כמו שיפור השירות, או השתלמות לעובדים סוציאליים בשיתוף עם האגודה לקידום עבודה סוציאלית , שלומדים נושאים רלוונטיים דוגמת טיפול רוחני בשכול, אובדנים שאינם מוות, היבטים פסיכולוגיים בגריאטריה ואיכות חיים בזקנה.
במכללה קיים גם אולפן בו לומדים עולים חדשים עברית, ממשיכים לשיחות בעברית ומשם עוברים לקורסים המקצועיים. אלה נוגעים במיוחד לליבה של יאמפולסקי, בעצמה עולה חדשה שעלתה ארצה מאוקראינה בשנת 1990.
זאת ועוד, לראשונה נפתח במכללה קורס הנהלת חשבונות סוג 3, וכעת שוקדים על פתיחתו של קורס יועצי מס, שצפוי לצאת לדרך בפברואר הקרוב. כמו כן קיים קורס חשבי שכר ואפילו בית שפר לשפות, עם שתי כיתות אנגלית וכיתת ערבית, לה יש ביקוש נרחב במיוחד מאז תחילת המלחמה. אפרופו מלחמה, השבוע נפתח במכללה קורס NLP עם דגש על חשיבה חיובית והתמודדות עם לחצים. המהלך נעשה במימון העירייה וכך יכלו תושבי העיר ליהנות מהנחות.

בלי כפית של זהב

הנושא המרגש יותר מהקורסים עצמם הוא כמובן התלמידים/סטודנטים. "לא מגיעים אלינו כאלה שגדלו עם כפית של זהב בפה", מתארת יאמפולסקי. "לכן כל הצוות שלנו, כולל המורים ומנהלי התחומים, מעניקים להם תמיכה ללא הפסקה, בעיקר מנטלית".
עד היום זוכרת יאמפולסקי את התלמיד שלמד ניהול מחסן ממוחשב, ולאחר שסיים אותו צבר ביטחון, השלים 12 שנות לימוד והמשיך להשתלמויות במגזר הציבורי. "הוא תמיד אמר לי שמעולם לא סיים שום מסגרת וכל מה שהתחיל עזב באמצע", היא אומרת. "אין אצלנו אופציה כזו. אם לא הגעת, מיד שואלים למה ומציעים לשלוח לך את השיעורים. המערכת בנויה כך שהאנשים מגיעים לחממה ביתית".
עוד היא מציינת תלמידים שהחלו ללמוד עברית ועברו להנהלת חשבונות, כאשר אחת מהם התקבלה לעבודה בחברת 'טמפו' תוך כדי הלימודים. גם רבים מחבריה החלו לעסוק בהנהלת חשבונות עם סיום הלימודים.
"המכללה לא גדולה, מבנה אחד שהוא כמו בית ומזכירות שפתוחה תמיד מ-8:00 בבוקר ועד 21:00 בערב בלי הפסקה. אין מצב שמישהו לא זוכה למענה", היא מתארת בהתרגשות ומציגה הודעות של תלמידים אסירי תודה בנוסח: "מצאתי עבודה!", "כיף חיים", "רואות שהמורות נהנות ממה שהן עושות וחשובה להן ההצלחה שלנו" ו-"תודה רבה על ההזדמנויות ללמוד ולהתקדם".
"אתה צריך לראות את כל העובדים כשנפתח קורס. כולם פה חוגגים כאילו קיבלו תוספת של אלף שקל למשכורת", היא מסכמת בגאווה. "זה הבייבי שלי, הייתי עולה חדשה ועברתי את זה. אתה רואה כמה אנשים מודים לך וכמה עשית בשבילם. כיף לנו עם התלמידים והאינטראקציה איתם היא מצוינת. בסופו של דבר ההצלחה שלהם היא הדרייב שלנו".