ערב הצדעה לגיל השלישי בנתניה

מרדכי אלוש בן ה-94 וקבוצת נשים בגיל השלישי והרביעי צעדו על המסלול בארוע הצדעה שקיימה עיריית נתניה השבוע 

ט

ערב הצדעה | תמונה: עיריית נתניה

קבוצת נשים בגיל השלישי והרביעי וגבר אחד הראו לכולנו "הזדקנות מיטבית" מהי, בבוקר הצדעה מיוחד שהופק על ידי עיריית נתניה באמצעות המחלקה לאזרחים הוותיקים – מינהל הרווחה והבטחון החברתי בניהול רותי גור, וזאת במסגרת תכנית "מתחברים" של מפעל הפיס והמועצה הישראלית להתנדבות ובשיתוף משרד הרווחה.

ערב ההצדעה התקיים באולם המרכז הקהילתי ע"ש ספי ריבלין בהשתתפות קהל רב ובניצוחה של מנהלת המחלקה לאזרחים הוותיקים גילה גלעדי ובמעמד חבר מועצת העיר הממונה על הרווחה, ים מאיר קרן, שאמר: "אדם אינו נמדד לפי חזותו החיצונית או גילו הביולוגי, אלא ע"פ מעשיו והאופן שבו הוא מרגיש. ראיתי כאן אנשים שאמנם מבוגרים בגילם, אך צעירים בנפשם, כפי שאומרת המשנה: 'אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו'".

במסגרת ארוע ההצדעה, נבחרו מספר נשים וגבר אחד מתוך מועדוני הגיל השלישי והרביעי בעיר נתניה, אשר מייצגים "הזדקנות מיטבית" – בכך שהם פעילים, מתנדבים, או עוסקים בכל פעילות מעוררת השראה בגמלאות.

המשתתפים נתבקשו לבחור בגד שמסמל פן בחייהם, של חוסן, התמודדות מוצלחת, יזמות ,בחירה וכד', לדגמן על הבמה ולהציג את הבגד והסיפור העומד מאחוריו.

כמה סיפורים מעוררי השראה

לאה שליפר - בת 80
לפני פרישתה לגמלאות עסקה 30 שנה בחינוך ולימדה דורות של תלמידים את מקצוע המתמטיקה בעיקר.
מאז פרישתה, החלה להתנדב למען הקהילה, הובילה פרויקט לקידום בריאות האישה בשכונת קרית נורדאו, התנדבה בארגון ויצ"ו במשך 24 שנה, ואף שימשה יו"ר הסניף בנתניה. כמו כן, לאה מתנדבת זה שנים במשרד הביטחון בקבוצת "גמלאים למען גמלאים". בנוסף, למדה עיתונאות, היא מפסלת ומציירת וחברה בעמותת אומני נתניה.
באחרונה, הוציאה ספר, המתאר סיפור רומנטי אישי של חייה, "לא חלף עם הזמן" והיא נוהגת להרצות בנושא.
הבגד שבחרה הוא עליונית פרחונית, שמאחוריה סיפור ורומנטי ונוסטלגי שקשור באהבת נעוריה, שלימים פגשה בו לאחר מות בעלה והוא זה שרכש למענה את הבגד. 

רבקה יצחקי בת 82

לפני פרישתה לגמלאות עבדה במפעלי יהלומים בנתניה, בתחום הניסור. בעקבות תאונה עזבה את התחום ועברה לטיפול באוכלוסייה מבוגרת. רבקה חובבת שירה והשתתפה במקהלת השלום במשך 16 שנה.
כיום רבקה מתנדבת ב"יעוץ לקשיש" במוסד לביטוח לאומי ועורכת ביקורי בית אצל אזרחים ותיקים הזקוקים לקשר. מתנדבת מספר שנים בחדר האוכל בבית גולדמינץ' בהכנת אוכל לחיילים ובמכבסה למען חיילים בודדים, ומתנדבת כ- 9 שנים בפרויקט "סב-גן" בגן ילדים.
כמו-כן, חברה בעמותת ידידות עולמית המארחת חברים מכל העולם, רוקדת ריקודי-עם כבר 30 שנה וחברה במקהלות שונות.

הבגד שבחרה בצבע השמש – המייצג את השמחה שיש בתוכה והשילוב עם השחור שמייצג את האלגנטיות המאפיינת את דרכה.

אסתר שומכר - בת 80

לפני פרישתה עבדה במועצת פועלי נתניה כמזכירת איגוד מקצועי ומזכירת הרשות להגנת הצרכן מעל 20 שנה. מאז פרישתה עסקה בפעילויות שונות ומגוונות, סייעה בגידול הנכדים, בספורט, בקריאה ותוכניות חברתיות שונות. פעילה במועדון הגמלאים "סביונים" עד היום במהלך השנים, התמודדה בגבורה עם אתגרים מורכבים.
הבגד שבחרה הוא מכנס שחור, המסמל את התקופות הקשות בחייה, אך בחרה מעליו חולצה צבעונית עם צבעים חיים ומגוונים המסמלת עבורה את האופטימיות והשמחה שמאפיינים אותה.

אסתר מבקשת להעביר מסר, שגם בזמנים קשים של האדם יש לחשוב חיובי ולגייס אנרגיות טובות להתמודדות, כפי שהיא נוהגת לעשות עד עצם היום הזה.

פרחיה בן זקן-בת 68
לפני פרישתה לגמלאות עבדה כרכזת הדרכה בכירה במכון לפריון העבודה והיא חברת הנהלת ארגון הנכים ונכי פוליו מזה 20 שנה.

כיום, אחרי פרישתה, פרחיה ממשיכה בפעילותה בארגון הנכים, משתתפת בחוגים שונים ובעיקר רוקדת עם כיסא גלגלים בלהקה הייצוגית של נתניה – גלגלי מחול נתניה.

מבחינתה, הלהקה נותנת השראה וכוח ומשקפת שכל אחד יכול...
הבגד שבחרה הוא תלבושת שלבשה בהופעה של הלהקה, מייצגת את הריקוד ואתה שוויון.

נחמה מזור-בת 86
בתחילת דרכה עבדה כמורה, בהמשך עבדה 20 שנה במשרדי מס הכנסה בנתניה. לאחר פרישתה החלה נחמה להתנדב בפרויקטים שונים למען הקהילה. מזה 21 שנים היא פעילה בהתנדבות בפרויקט הטלוויזיה הקהילתית ככתבת וכצלמת. בנוסף, כ- 17 שנה מתנדבת ככתבת בעיתון הגמלאים "שישים
פלוס". נחמה מרבה לסקר אירועי תרבות ואומנות המתקיימים בעיר נתניה ואף משמשת כצלמת הבית של קבוצת הגלריה של העיר.

נחמה בחרה מכנס שחור וז'קט צבעוני, המשקף את אישיותה הססגונית והחיבור שלה לאומנות.

מרדכי אלוש - בן 94, ניצול שואה, יליד תוניס
לפני פרישתו לגמלאות עבד בכפר הנוער "נוה הדסה" כ- 32 שנה, עם נוער בסיכון ובמצוקה. שימש תחילה כמדריך נוער ואח"כ כמחנך עד גיל 70. מרדכי חש חיבור עמוק לנוער זה ופיתח גישה לעבודה עימם.

מאז פרישתו התנדב בפעילויות ובקשר בינאישי עם נוער ואנשי במצוקה. שימש אוזן קשבת ויועץ לכל מי שנזקק ופנה אליו. מרדכי פעיל עד היום במועדון לניצולי שואה ולוקח חלק בתוכניות חברתיות.
מרדכי אוהב לרקוד, להפגין אלגנטיות וג'נטלמניות, ולכן בחר בחליפה המאפיינת את אישיותו הנעימה ומאירת הפנים.