תחבורה ציבורית בנתניה -מה חושבים התושבים?

צילום: עמותת אור ירוק

בני הנוער בדקו שלושה דברים מרכזיים. הראשון, תשתית תחנת האוטובוס – הצללה והימצאותם של מקומות ישיבה, מידע ונגישות – דפי מידע, מקומות ישיבה ומרחק התחנה מהבית. השני, נגישות בעלי מוגבלויות לתחנות האוטובוס - שלטי ברייל ומקום לכיסא גלגלים. בנוסף, ערכו בני הנוער סקר בקרב הנוסעים בתחבורה הציבורית בו שמעו מה דעתם על מחיר התחבורה הציבורית ומהי שביעות רצונם הכללית ממנה.
בנתניה, בדקו בני הנוער 12 תחנות אוטובוס, ב- 8% מהן אין סככה מעל התחנה, ב- 33% לא תלוי לוח הזמנים של כל הקווים, ב- 25% השלט הצהוב עם מספרי הקווים מעל התחנה לא היה תקין, ב- 83% לא היו שלטי ברייל למען העיוורים, ב- 33% לא היה מקום תקין לכיסא גלגלים וב- 17% אין ארבעה מקומות ישיבה.
כדי לבדוק את נושא לוחות הזמנים, הנוחות, הדייקנות ומרחק התחנה מהבית, ערכו בני הנוער סקר בקרב ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית.
על פי התוצאות, תושבי נתניה נתנו לתחבורה הציבורית את הציון הממוצע 7.3 (מתוך 10). בנוסף, ל- 40% לקח יותר מעשר דקות להגיע לתחנה, 90% מהנוסעים ציינו שהאוטובוס לו הם מחכים מאחר, 67% ציינו שהאוטובוס בו הם נוסעים בדרך כלל עמוס ו- 18% חושבים שמחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית גבוה מדי.
עמותת אור ירוק: "שיפור מצבה של התחבורה הציבורית ועידוד הציבור לעשות בה שימוש יומיומי, צריכה להיות משימה לאומית שתחסוך למדינה כסף, תצמצם את פקקי התנועה ואת בעיות החניה, תשפר את איכות האוויר ואף תוכל להציל חיים".
על פי משרד התחבורה, עד ה- 1 בינואר 2015 כל תחנות האוטובוס בישראל היו אמורות להיות מונגשות לבעלי מוגבלויות ועומדות בתקן.