האם נתניה מסוכנות לקשישים בכבישים?

מתנדבי אור ירוק בדקו האם מעברי החציה בנתניה מותאמים גם לאוכלוסייה המבוגרת. את בדיקה ביצעו במקומות אליהם מגיעים קשישים רבים כמו מעונות יום לאזרחים ותיקים, בתי אבות וקופות חולים 

מעבר חציה בנתניה | צילום: עמותת אור ירוק

במהלך התצפית בנתניה בחנו המתנדבים פרמטרים כמו תקינות מעברי החציה (דהויים / מחוקים / צבועים היטב, האם קיימת הנמכת מדרכה בכניסה למעבר החציה, הימצאות פס האטה לפני מעבר החציה וכן משך האור הירוק ברמזור – האם הוא מותאם לקצב ההליכה של האזרחים הוותיקים.

מהבדיקה עולה כי במקרים רבים זמן חציית הכביש של הולך רגל קשיש אל מול הולך רגל צעיר הוא כפול, ובנוסף, בחלק ממעברי החציה האור הירוק קצר מדי וקשישים לא מספיקים לחצות. בנוסף נמצא כי במקומות רבים לא קיימת הנמכה לקראת מעבר החציה וכי המעבר דהוי ואינו צבוע כראוי, נתונים המקשים על הולכי רגל ועל קשישים בפרט כאשר הם מגיעים לחצות את הכביש.
בנתניה נבדקו שלושה מעברי חציה ברחובות: הרב הרצוג, אליעזר בן יהודה ודיזנגוף. מעבר החציה ברחוב הרב הרצוג נמצא מחוק ודהוי, סמוך לשלושת המעברים אין תמרור המסמל מעבר חציה, סמוך לשני מעבר חציה אין פסי האטה, שניים מבין המעברים אינם מרומזרים.
ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "בכל שנה ממשיכים הנתונים להיות קשים כאשר הקשישים נפגעים באחוזים גבוהים שצריכים להדאיג את המדינה. הקשישים הם אוכלוסייה בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים, ורבים מהם נפגעים כהולכי רגל, אנשים ששרדו מלחמות ובנו את המדינה לא שורדים פעולה פשוטה ויומיומית כמו חציית כביש בעוד שהפתרון להצלתם הוא קל לביצוע וזול. הגיע הזמן שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יתחיל להתחשב גם באזרחים הוותיקים וביחד עם הרשויות המקומיות יקדמו התקנת פסי האטה באזורים שיש בהם ריכוז גבוה של קשישים כמו בתי אבות, מרכזי יום לקשיש וקופות חולים. במקביל, חייבים להאריך את משך האור הירוק ברמזורים של הולכי הרגל. מדובר בהוצאות נמוכות ובפעולות פשוטות שיכולות להיות ההבדל בין חיים למוות ומשמעותן הצלת הקשיש הבא בכבישים".