מלכת הסנדוויצ'ים של נתניה מציגה: "חינם באהבה"

לימור בכר מתייצבת כבר למעלה מארבע שנים אחת לשבועיים ברחוב ויצמן 8 בנתניה עם שולחן כריכים מפנקים לכל דורש.  כ-1,000 סנדוויצ'ים מחולקים תוך פחות משעתיים. "כששואלים אותי כמה זה עולה אני עונה – עולה חיוך" היא אומרת

אם אתם צופים בתמונות של הכתבה הזו ומתעוררות לכם בלוטות הטעם באופן אוטומטי, אתם יותר ממוזמנים להגיע היום (שישי) בשעה 12:00 לרחוב ויצמן 8 בנתניה, שם יתמקם בפעם המי יודע כמה הדוכן הססגוני הידוע גם כ'חינם באהבה'. לרגל ראש השנה, דוכן הכריכים הוותיק של לימור בכר יכלול מעל ל-1,200 סנדוויצ'ים מכל טוב – מטונה וגבינה צהובה, עבור בסלט ביצים וירקות ועד פסטרמה וחביתה, לצד כ-80 מארזי חג עם מצורי יסוד, בהם שמן, קמח, פסטה, סוכר ודבש לשנה החדשה.

בכר, דמות ייחודית שאת החיוך הרחב שלה אפשר להרגיש היטב גם דרך שיחת טלפון, שמה בדוכן את הלב שלה על השולחן אחת לשבועיים כבר יותר מארבע שנים. בשיחה עם 'נתניה נט' היא מספרת על תחילת הדרך. "ראיתי פרסום בפייסבוק על 'כריך למי שצריך' והחלטתי להצטרף. הייתי הראשונה שפתחה דוכן בנתניה, אני והבת שלי הכנו משהו כמו 30 כריכים ופתחנו שולחן מתקפל. אנשים הסתכלו עלינו כאילו היינו הזיה ולקח שלוש שעות עד שלקחו את כל הכריכים".

בהמשך הדרך המיזם הפך לעמותה שביקשה כסף על מנת לקנות כריכים מוכנים, מה שהתאים הרבה פחות לאג'נדה של לימור. "רציתי שהאוכל יבוא מהלב ולא מהרשתות, וברגע שהתנתקתי מהם גם שיניתי את השם ל'חינם באהבה'. הכנו שלטים חדשים ואני והילדים יצאנו לדרך", היא מספרת.

הפרויקט החדש של לימור הלך וצבר תאוצה. היא נשארה בדיוק באותה נקודה בוויצמן 8 ואנשים התחילו להכיר אותה ואת הסנדוויצ'ים המפנקים שלנה, לצד פרסום מינימלי בדף הפייסבוק שלה ודרך חברים. "התחלנו מ-30 כריכים, עלינו ל-70 וזה רק הלך וגדל", היא אומרת בגאווה. "היום אנחנו מחלקים למעלה מ-1,000 כריכים אחת לשבועיים וזה לא הכל – יש גם בגדים יד שנייה, כלי מטבח, תיקים, נעליים, צעצועים וממתקים. יש לי גם 'לקוחות' קבועים שמקבלים מארזי בסיס עם קמח שמן ופסטות. משולחן קטן זה הפך לשלושה שולחנות וכשאני פותחת את הדוכן ב-12:00 אנשים כבר מחכים. אם בעבר הייתי מחכה שעות לחלק 30 כריכים, היום תוך פחות משעתיים כבר לא נשאר מה לתת".

חיוך חובה

לימור בכר, 44, מתגוררת סמוך לפארק השלולית. כאמור, כבר למעלה מארבע שנים היא מתפעלת את הדוכן 'חינם באהבה'. את המצרכים לכריכים היא מממנת מכיסה, וכן זוכה לסיוע מעמותת 'ברכת מזל רפאל' בראשות מוטי רצאבי עם לחמניות, שתייה ומוצרים נוספים. בדרך הצטרפו גם תורמים קבועים שהפכו לחלק מהדוכן, בהם חבריה הטובים של בכר, עדי ושימי לוי.

"הם אימצו את הדוכן בלית ברירה אחרי ש'ישבתי עליהם' ולא ויתרתי", היא צוחקת. "עכשיו כל שבועיים הם מכינים כריכים ומעמיסים איתי את האוטו. שותפים לדרך. בכלל, שבוע של דוכן זה לשגע את כולם, לארגן, לקנות ולראות מי יכול לעזור. הכי מצחיק שהילדים שלי מתלוננים שאני מכינה לדוכן סנדוויצ'ים הרבה יותר שווים מאשר להם".

אני מניח שלא רק נזקקים נהנים מהאוכל בדוכן.

"זה נכון. לא רק נזקקים לוקחים סנדוויצ'ים, אבל אני אוהבת את זה. שואלים אותי לפעמים למה את נותנת לזה ולזה אם הם לא צריכים לכאורה, אבל בעיני עצם העובדה שאדם בא ולוקח זה נותן הרבה אומץ לאלה שבאמת צריכים לקבל. אין לי בעיה שכל מי שרוצה ייקח. יש כמה לקוחות ששואלים כמה זה עולה ואני תמיד עונה – עולה חיוך, אבל עם שיניים. אתם יודעים לחייך? חייכת לא שילמת. אם כבר לתת אז עם חיוך ולא בבאסה, אחרת אין טעם".

איזה תגובות את מקבלת ברחוב?

"כל התגובות הסטנדרטיות – כל הכבוד, אלופה, מלכה, תזכי למצוות, כאלה. אמנם אני נותנת המון, אבל מבטיחה לך שאני מקבלת חזרה הרבה יותר. אני אדם של נתינה ובעיני אין דבר יותר כיפי מלתת לאחר. אני חוזרת מהדוכן עם חיוך מאוזן לאוזן ומבחינתי אפשר להתחיל את השבוע כבר עכשיו. זה מרחיב את הלב. לאחרונה מצאתי את עצמי עומדת מהצד ורואה חברה שלי אומרת לאנשים שהכריך עולה חיוך. ראיתי את ההשפעה ואת ההמשך של הקו שבניתי והתרגשתי מאוד".

מה החלום הגדול שלך?

"לפתוח בית תמחוי ולחלק אוכל חם מדי יום. זה בראש שלי כבר הרבה זמן. אני לא יודעת מתי, אבל זה יקרה בוודאות, אין לי ספק. רק עניין של זמן".